מטרת המחקר שבוצע בהולנד היתה לבדוק את השכיחות, המודעות , הטיפול ואיזון לחץ הדם בקרב קבוצות אתניות וההבדל ביניהם. הנתונים נלקחו ממחקר Healthy Life in an Urban Setting שכלל עוצבה מאוכלוסייה רב-אתנית עם 18,106 משתתפים בהם 4.262 ממוצא הולנדי, 3,732 ממוצא סורינאמים אפריקאים, 2,902 ממוצא מרוקאי, 2,694 ממוצא טורקי, 2.664 ממוצא סורינמי מדרום אסיה ו – 1,947 ממוצא גנאי בהם בוצעה ההערכה על המצב החברתי- כלכלי ויל"ד. מצב חברתי-כלכלי ירוד היה קשור בשכיחות גבוהה יותר של יל"ד ללא כל קשר לאתניות, בעיקר בקרב משתתפים ללא השכלה בהשוואה לאלו עם רמה גבוהה יותר של השכלה (יחס סיכון מובהק של 2.29). קשר הפוך נמצא בין המצב החברתי- כלכלי לבין הטיפול ביל"ד. נמצא קשר נמוך ביותר עם השכלה נמוכה בהשוואה לאלו עם השכלה גבוהה יותר (גורם סיכון מובהק של 1.63). בנוסף, מצב חברתי- כלכלי נמוך יותר היה קשור באיזון של יל"ד נמוך יותר ועם הקשר החזק ביותר במשתתפים ברמת התעסוקה הגבוהה ביותר (יחס סיכון מובהק של 0.76). הקשר בין רמת ההשכלה והטיפול ביל"ד ללא מצבים חברתיים- כלכליים אחרים או אינדיקטורים אחרים של יל"ד היה מושפע מאתניות עם רמת השכלה נמוכה יותר של הולנדים או סורינאמים אפריקאיים שהיו עם רמה יחס סיכון גבוהה יותר לטיפול ביל"ד (יחס סיכון מובהק של הולנדים – 1.98 ושל סוריאמים אפריקאיים – 1.44).
Bloka SC, Haggenburga S, Collarda D, et al. The association between socioeconomic status and prevalence, awareness, treatment and control of hypertension in different ethnic groups: the Healthy Life in an Urban Setting study. J Hypetens. January 23. Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
במחקר אוכלוסייה רבת קבוצות אתניות נמצא שמצב חברתי-כלכלי נמוך היה קשור בשיעורים גבוהים יותר של שכיחות יל"ד וביקורים במרפאה אבל ללא כל הבדל במודעות הסיכון והצורך לאיזון לחץ הדם בין אלו עם מצב חברתי-כלכלי נמוך או גבוה. ממצא זה מצביע כנראה על זמינות גדולה לשירותי הבריאות של הולנד בגלל הכיסוי של ביטוחי הבריאות (מעניין אם ממצאים קיימים גם בישראל) עם פנייה חופשית לרופאים כלליים לטיפול תרופתי ביל"ד. בסקר נוסף שבוצע בהולנד נמצא שקבוצות מיעוט מנצלים את שירותי הבריאות לא פחות מאשר הולנדים אורגינליים. ממצא זה נמצא גם במחקר הנוכחי בהקשר לשיעור גדול של ביקורים במרפאה בגלל יל"ד. נראה שהסיבה כך היא שאנשים במצב חברתי-כלכלי נמוך סובלים גם מגורמי סיכון CV אחרים וממחלות נלוות ולכן מבקרים יותר לקבל טיפול ביל"ד. גם לתרבות ולגורמים אתניים יש תפקיד בטיפול ובאיזון לחץ הדם. במחקר זה נמצא שאנשים עם רמות השכלה ותעסוקה נמוכים נמצאים בסבירות נמוכה לאיזון לחץ הדם לעומת אלו עם השכלה ותעסוקה גדולה יותר. נושאים אלו והקשר עם קבוצות אתניות וגזע שנבדקו במחקר הנוכחי מראים עד כמה קיימת חשיבות לבדיקת הרקע החברתי-כלכלי בכל גישה טיפולית כולל הטיפול ביל"ד. באחד המחקרים שפרסמנו עוד במאה הקודמת הראנו של"אמונת הבריאות" (health belief) יש חשיבות גדולה מאד גם בטיפול ואיזון לחץ הדם. המגבלה העיקרית של מחקר שלחץ הדם נמדד רק פעם אחת (2 מדידות בלבד), שאין נתונים על עישון, על הכנסה ביתית ועל אנשים מחוץ למערך התעסוקה. לא מצאתי לשם השוואה מחקרים שבוצעו בארץ שעסקו במודעות, בטיפול ואיזון לחץ הדם בקרב העדות והגזעים בארץ.
