מטרת העיבוד הפרוספקטיבי האמריקאי במסגרת Women's Health Initiative Memory Study (WHIMS) היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם ומידת יל"ד עם הפרעה קוגניטיבית קלה ודמנציה בנשים קשישות. בעיבוד נכללו 7,207 נשים בגיל 65-79 שגויסו ממדגם אוכלוסייה ממאי 1996 ועד סוף דצמבר 2019. הערכה קוגניטיבית בוצעה כל שנה. לחץ הדם נמדד במרפאה. יל"ד הוגדר 130/80 ממ"כ ומעלה. התוצאים שנבדקו: 1. הפרעה קוגניטיבית קלה. 2. סבירות לדמנציה . 3. איבוד קוגניטיבי (משלב של נקודת סיום של או הפרעה קוגניטיבית קלה או סבירות לדמנציה או שילובם). במעקב חציוני של 9 שנים (6-15) סווגו 1.132 (15.7%) כסובלות מהפרעה קוגניטיבית קלה, 739 (10.3%) כסובלות מסבירות לדמנציה ו – 1.533 (21.3%) כאיבוד קוגניטיבי. לחץ סיסטולי ולחץ פעימה מוגברים היו קשורים באופן מובהק בסיכון להפרעה קוגניטיבית קלה ובאיבוד קוגניטיבי (על פי רבדי הלחץ הסיסטולי ולחץ הפעימה). נשים שסבלו מיל"ד אבל היו מאוזנות עם לחץ סיסטולי נמוך מ – 120 ממ"כ לא סבלו מסיכון מוגבר ומובהק של הפרעה קוגניטיבית קלה ואיבוד קוגניטיבי כמו בנשים ללא יל"ד. נשים שהיו מטפלות תרופתית עם לחץ פעימה נמוך מ – 50 ממ"כ לא סבלו מסיכון גדול יותר של הפרעה קוגניטיבית קלה ואיבוד קוגניטיבי. לא נמצאו כל קשרים מובהקים בין יל"ד, הלחצים הסיסטוליים ולחצי הפעימה עם סבירות לדמנציה.
Liu L, Hayden KM; May NS, et al. Association between blood pressure levels and cognitive impairment in older women: a prospective analysis of the women's Health Initiative Memory Study. Lancet Health Longev. 2022;3:e42-e53.
הערת פרופ' יודפת
תוצאות העיבוד הנוכחי מראות שקיימים קשרים מובהקים של יל"ד, לחץ סיסטולי ולחץ פעימה מוגברים עם הפרעה קוגניטיבית קלה ועם נקודת סיום של הפרעה קוגניטיבית קלה ואיבוד קוגניטיבי או עם סבירות לדמנציה. התשובה לשאלה האם הטיפול בלחץ הדם יכול למנוע הפרעה קוגניטיבית או דמנציה בקשישים נמצאת עדיין במחלוקת. אחת השאלות היא האם זה בטוח ויעיל מבחינה משמעותית להוריד את לחץ הדם בקשישים או שבעקבות הורדתו תופענה השפעות בלתי רצויות כמו שבץ מוחי, הפרעה בקוגניציה, עילפון או תופעות לוואי אחרות. אחת הסברות שקיימת היא שיל"ד בגיל הביניים הוא חזאי להפרעה קוגניטיבית או דמנציה בחיים המאוחרים אבל, הקשר בין יל"ד כחזאי לדמנציה בקשישים הוא פחות ברור. לפי הנחיות ACC/AHA האמריקאיות ומומחים אחרים קיימת סבירות שיש להוריד את לחץ הדם בקשישים עם יל"ד למניעת ירידה קוגניטיבית ודמנציה אבל אינן ממליצות על יעד מוצק להורדת לחץ הדם. תוצאות מחקר SPRINT הראו שהורדת יעד הלחץ הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ בהשוואה ליעד נמוך מ – 140 ממ"כ היתה בטוחה ושיפרה את התוצאים הקוגניטיביים המשניים, את ההפרעה הקוגניטיבית הקלה ואת משלב של הפרעה קוגניטיבית קלה וסבירות לדמנציה למרות שלא נמצאה ירידה מובהקת בתוצא הראשוני – ירידה בהיארעות של דמנציה. מספר תתי-קבוצות כמו נשים קשישות לא יוצגו במידה מספקת במחקרים האקראיים והמבוקרים ובמחקרים אפידמיולוגיים על לחץ הדם וקוגניציה. תוצאות המחקר או העיבוד הנוכחי שמופיעות בראשית הדיון מעלות את הסברה שאיזון נמרץ של יל"ד, הלחץ הסיסטולי ולחץ הפעימה יכול לשמר את הבריאות הקוגנטיבית בנשים קשישות. מדדי לחץ הדם הם מסובכים וניתן לעבד אותם בדרכים שונות. כך למשל, מדדים אחרים בעלי עניין מעבר ללחץ הדם בבסיס יכולים לכלול מסלולים מצטברים של הלחץ הסיסטולי ולחץ הדם תוך תקופות של זמן. לכן, יש להתחשב להשפעת לחץ הדם על הקוגניציה תוך קביעת השינויים עם הזמן ולא על מדידה בסיסית יחידה. גורם נוסף בעל חשיבות הוא סוג התרופות נגד יל"ד. ישנם רופאים שמעדיפים מתן מעכבי המערכת רנין-אנגיוטנסין. לעומת זאת, העדפה של סוג אחד על השני לשימור הקוגניציה עדיין לא דווחה באופן סופי. הממצא העיקרי במחקר התצפיתי הנוכחי הוא שלחץ דם סיסטולי מעל 120 ממ"כ בנשים קשישות קשור בסיכון מוגבר להפרעה קוגניטיבית קלה בעוד שאלו שמטופלות ללחץ סיסטולי נמוך מ – 120 ממ"כ אינן נמצאות בסיכון מוגבר ומובהק לעלייה בתוצאים שהוזכרו לעיל. הקשר בין יל"ד או עלייה בלחץ הסיסטולי ובלחץ הפעימה וסבירות לדמנציה נראה כעולה אבל לא הגיע למובהקות סטטיסטית. הממצא על הקשר בין הלחץ הסיסטולי ודמנציה היה דומה לאלו של SPRINT ושניהם היו מחקרים שלא היו מספיק חזקים לתוצאה של סבירות לדמנציה. ניתן לסכם שממצאי התצפיות של מחקר זה משלימים את אלו של SPRINT ונצטרך לנתונים קליניים נוספים שיצדיקו הורדה נמרצת של הלחץ הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ בעיקר במה שקשור בנשים קשישות.
