מטרת העיבוד שנערך בעוקבה שכללה 7 מחקרים פרוספקטיביים- תצפיתיים ממדינות שונות שתוכננו לבדוק היארעות של דמנציה היתה לבדוק האם הקשר בין הלחץ הסיסטולי ודמנציה הוא בצורת U בקשישים והאם לגיל ומחלות נלוות יש קשר ביניהם. המשתתפים במחקרים היו ללא אבחנה של דמנציה וכללו נתונים על הלחץ הסיסטולי ו/או הדיאסטולי בבסיס והיארעות של דמנציה במעקב. התוצאים היו דמנציה מכל סיבה, תמותה ומשלב של דמנציה ותמותה. משתנים מסבירים כללו שימוש בתרופות ליל"ד בבסיס, גיל, מגדר, השכלה, BMI, עישון, סוכרת, היסטוריה של שבץ מוחי ושל אוטם שרירי הלב ושימוש בתרופות רבות. נכללו בעוקבה 17,286 משתתפים, מהם 10,393 (60.1%) וממוצע הגיל בבסיס היה 74.5. הסיכון לדמנציה באופן כללי היה נמוך באופן מובהק באנשים עם לחץ סיסטולי גבוה יותר עם הסיכון הנמוך ביותר של לחץ סיסטולי סביב 185 ממ"כ. ריבוד ע"י קבוצות גיל בסיסי חופפים ב- 10 שנים הראה שהסיכון לדמנציה היה ברמות לחץ סיסטולי נמוכות במידת מה באלו בגיל מעל 75 (158 עד 170 ממ"כ). לעומת זאת, נמצא קשר בצורת U בתמותה עם הסיכון הנמוך ביותר והמובהק ב – 160 ממ"כ. צורת U נמצאה בכל קבוצות הגיל עם הסיכון הנמוך ביותר והמובהק בלחץ סיסטולי של 134 ממ"כ באלו בגיל 60 עד 70 ועלייה לערכים מובהקים של 155 עד 166 ממ"כ בגילאי 70 עד 95. עקומות הסיכון של המשלב דמנציה ותמותה היו דומות בקרבה לאלו של התמותה. הקשר בין דמנציה ללחץ הדיאסטולי היו בדרך כלל דומה אבל במידה פחותה.
van Dalen JW, Brayne C, Crane PK, et al. Association of Systolic Blood Pressure With Dementia Risk and the Role of Age, U-Shaped Associations, and Mortality. JAMA Intern Med. 2021 Dec 13. Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
בעיבוד הנוכחי של 7 מחקרים שכללו 17,286 משתתפים נמצא שערכים סיסטוליים גבוהים יותר היו קשורים בסיכון נמוך יותר לדמנציה בקשישים, וקשר בצורת U מתרחש רק בקבוצות הגיל הקשישות יותר. לא ניתן ליחס קשרים אלו לשרידות ארוכה יותר בגלל הלחץ הסיסטולי הנמוך יותר. ממצאי העיבוד הנוכחי מניחים שהקשרים בצור U משקפים הבדלי גיל בין המשתתפים, תוכניות המחקרים, מרווחי המעקב, היסטוריה של שבץ מוחי ותת-קבוצות קטנות אבל עם פחות שימוש בתרופות ללחץ הדם. ממצאי העיבוד מניחים גם שלחץ סיסטולי נמוך יותר בקשישים יכול להראות שהסיכון לדמנציה והקשרים בצורת U מתרחשים רק בקבוצות הגיל הקשישים יותר ושלא ניתן להסביר קשרים אלו בתמותה נמוכה יותר בגלל לחץ סיסטולי נמוך יותר. התוצאות ניתנות להסבר כמניחות שרמת לחץ סיסטולי אופטימלית שמאזנת את הסיכון לדמנציה ותמותה עולה עם הגיל. מצד שני, מחקרים אקראיים ומבוקרים מניחים שהורדה נמוכה יותר של לחץ דם בחולי יל"ד יכולה להוריד את התמותה, את האירועים ה – CV ויתכן גם את הדמנציה. למשל, ב- SPRINT- MIND דווח על ירידה מובהקת של 21% בהפרעה קוגניטיבית קלה וירידה לא מובהקת של 17% בסיכון לדמנציה בהורדת יעד הלחץ הסיסטולי מתחת 120 ממ"כ לעומת 140 ממ"כ בחולים מעל גיל 50 וגם עם אפשרות באלו מעל 75. יתרה מכך, במחקרים שבהם הופסק הטיפול ביל"ד לא נמצאה כל תועלת קוגניטיבית. אם כך, נראה שתוצאות העיבוד הנוכחי הם פרדוקסיים. הסבר אחד לפרדוקס הוא שהקשרים שהראו שלחץ דם נמוך קשור בתוצאים דלים אינם סיבתיים ולכן כל ההסברים שמביאים החוקרים לא נראים חשובים היות ובעיבוד נכללו רק מחקרים פרוספקטיבים –תצפיתיים). עם כל זאת מאמינים החוקרים שלממצאי העיבוד הנוכחי יש משמעות חשובה. ראשית, הסיבה לקשרים ההפוכים הקוויים וצורת ה – U נשארים בלתי ידועים ולא מובנים וקיים צורך להבהרה טובה יותר לממצאי המחקרים האקראיים והמבוקרים שבהם נמצא שהורדת לחץ הדם ליעד נמוך יותר מורידה את הסיכון לדמנציה. יש צורך במחקרים נוספים שיאמתו את תוצאותיהם בקרב אוכלוסיות עם הכנסה נמוכה עד ממוצעת, בארצות עם גזעים וקבוצות אתניות שונות וגם באוכלוסיות שונות מבחינה חברתית-כלכלית עם נגישות מוגבלת לשירותי הבריאות.