מטרת המחקר שנערך במספר מרכזים באירופה ובהשתתפות פרופ' בורשטיין מהדסה הר הצופים היה לבדוק את הקשר בין שונות קצרת-טווח עם תמותה מכל סיבה ותמותה CV בחולי יל"ד. נבחרו 59,124 חולים מרשימת הניטור האמבולטורי של לחץ הדם הספרדי משנת 2004 עד 2014 (מעקב חציוני של 9.7 שנים) ובשיטות שונות של חישובי השונות בבסיס של הניטור האמבולטורי. העיבוד תוקנן לערפלנים קליניים של לחץ הדם. חולים שנפטרו תוך המעקב היו עם שונות גדולה יותר בלחץ הדם לעומת אלו ששרדו. כל העיבודים שכללו את היום והלילה היו קשורים באופן מובהק עם תמותה מכל סיבה ועם תמותה CV. יחסי הסיכון לסטיית תקן 1 עלו במרכיבי הלחץ הסיסטולי מ – 1.05 ל – 1.12 לתמותה מכל סיבה ומ – 1.07 ל -1.17 לתמותה CV. סטיית תקן שווה או מעל 13 ממ"כ, סטיית תקן משוקללת שווה או מעל 12 ממ"כ בלילה ושונות ממוצעת ריאלית שווה או מעל 10 ממ"כ כולם סיסטוליים היו קשורים עצמאית עם תמותה.
de la Sierra A, Williams B, Bursztyn M,. Prognostic Relevance of Short-Term Blood Pressure Variability. The Spanish ABPM Registry. Hypertension. 2024 May;81(5):1125-1131.
הערה
במודל הרב-משתנים שתוקנן לערפלנים קליניים וערכי לחץ הדם נמצא ששונות קצרת-טווח בלחץ הסיסטולי והדיאסטולי היו קשורים באופן מובהק עם תמותה מכל סיבה ותמותה CV. נמצא גם שסטיית תקן סיסטולית ביום היתה גבוהה יותר בחולים שנפטרו תוך המעקב לעומת אלו ששרדו. סיכוים אלו שתוקננו לערפלנים דמוגרפיים וקליניים תרמו 19% ו – 21% לתוצא התמותה הכללית וה – CV בהתאמה, אבל ירדו ל – 5% ו- 7% בהתאמה לאחר תקנון ללחץ הדם במשך היום. ערכי נקודת חיתוך של 13 ממ"כ (המספר השלם שמפריד את הערכים הממוצעים בין חולים חיים לאלו שנפטרו) נבחר כמבחן קליני יעיל לסמן פרוגנוסטי. מצד שני, למרות שהתמותה עלתה ב – 31% במודל מתוקנן לערפלנים קליניים המובהקות נעלמה לאחר הכללת לחץ הדם האבסולוטי בלחץ הדם במשך היום. בשיטה דומה נמצא שנקודת החיתוך בלילה היתה 12 ממ"כ וערך זה העלה את הסיכון לתמותה כללית ב – 13% ושל ה – CV ב-21%. מגבלות המחקר הן הניטור האמבולטורי בוצע רק פעם אחת, כנ"ל לגבי הטיפול התרופתי, שנתוני הסיבה לפטירה נלקחו רק מתעודות פטירה ושהרישום לא נועד מתחילה לבדוק את השונות.