מטרת מחקר ה"חתך" שבוצע במסגרת מעקבי בריאות בהמבורג בגרמניה היתה לבדוק את ההשפעות על לחץ הדם לאחר תחלואה לא חמורה של קורונה בהשוואה לאוכלוסייה שלא חלתה תואמת גיל, מגדר, השכלה ויל"ד קודם ביחס 1:4. במחקר נכללו 432 אנשים לאחר קורונה (גיל ממוצע 56.1) ו – 1,728 כבקרה (גיל ממוצע 56.2).
כ – 92.8% ממקרי הקורונה היו קלים-עד-מתונים ואף אחד לא אושפז בטיפול נמרץ. לחץ הדם הדיאסטולי היה גבוה ומובהק ב – 4.7 ממ"כ באלו שחלו בקורונה גם לאחר תיקנון לגורמי סיכון מתחרים. נמצאה גם מגמה לעליית ערכי הלחץ הסיסטולי ב – 1.4 ממ"כ.
יל"ד על פי ההנחיות האמריקאיות (לפחות 130/80) או האירופאיות (לפחות 140/90 ממ"כ) אירע באופן מובהק לעתים קרובות יותר באלו שחלו בקורונה מאשר בבקרה לפי ההנחיות האמריקאיות מ – 2017 (יחס סיכון מובהק של 2.0 ויחס סיכון מובהק של 1.6 לפי ההנחיות האירופיות מ – 2023) שנבע בעיקר משינויים בלחץ הדיאסטולי.
Schmidt-Lauber C, Alba Schmidt E, Hänzelmann S, et al. Increased blood pressure after nonsevere COVID-19. J Hypertens. 2023 Nov 1;41(11):1721-1729.
הערה
ממצאי מחקר זה מראים שבמעקב ממוצע של 8 חודשים מתרחשת עלייה ביל"ד לעתים קרובות יותר בחולי קורונה שאינה חמורה בהשוואה לבקרה שכללה אנשים שלא חלו בקורונה.ח מחקיות השכיחות הגדולה יותר של יל"ד לאחר קורונה היתה בעיקר בגלל שינויים בלחץ הדיאסטולי. הבדלים בין שתי הקבוצות היו אמנם קטנים אבל מספיקים להעלות את הסיכון לפגיעות בכליות, בלב ובמוח. המנגנון האפשרי אינו ברור עדיין. ראיות חדשות מצביעות שיל"ד אינו מווסת רק ע"י עלייה בלחץ ההידרוסטטי דרך הרגישות למלח, ע"י איתותים הורמונליים ועל התנגודת ההיקפית אלא גם לדלקת יש תפקיד חשוב בפתופיזיולוגיה והיא תורמת לנזקים במחלה זאת.
תאים במערכת החיסון המולדת או הנרכשת שכוללים מונוציטים, מקרופגים ותאים דנדריטיים יכולים לגרום לעלייה בלחץ הדם דרך פעילות כלייתית ווסקולרית. יתרה מכך, ראיות מחקריות משכנעות מראות שתאי T ו – B מהמערכת החיסון מעורבים ביל"ד ובפגיעה באברי מטרה מיל"ד. לכן, למחלת הקורונה יש כנראה תפקיד בעליית לחץ הדם שנגרמת ע"י וויסות השפעות דלקתיות על המחזור המיקרו-וסקולרי והפעלת תאי אנדותל.
גם ACE-2 יכול להיות מווסת אפשרי היות והוא שולט על לחץ הדם כפי שהוא מעורב בחדירה לתאים של הנגיף. גם הזדקנות מואצת תוארה בקורונה שגורמת לירידה בלחץ הדיאסטולי.
העלייה בלחץ הדיאסטולי יכולה להצביע על ירידה בקוטר כלי הדם כמנגנון אפשרי. למעשה, התכווצות מוגברת וירידה בהרפיית כלי הדם נמצאה לאחר הקורונה. דלקת כלי הדם שתוארה לאחר הקורונה שמעורבת עם חיסון עוברי או נרכש יכולה לתרום לעלייה בלחץ הדיאסטולי. מגבלתו העיקרית של מחקר זה היא בהיותו תצפיתי.