תאריך: 05/06/2017
- האם התוצאות הקרדיווסקולריות הטובות שהושגו מהורדה נמרצת של לחץ הדם הסיסטולי במחקר SPRINT נבעו ממניעת התפתחות LVH ומרגרסיה של LVH שהיה קיים?
- האם מדידת רמת פעילות הרנין בפלסמה תתרום לשיפור איזון לחץ הדם? – גילוי דעת
- האם קיימת הצדקה לטיפול ב- angiotensin receptor-neprisylin inhibitor) Entresto) ביל"ד פרט לאי ספיקת לב? – סקירה
- האם מיגרנה היא גורם סיכון ליל"ד?
- האם יל"ד שמתפתח בגיל צעיר קשור בסיכון CV גדול יותר ובסיכון להורשת יל"ד לצאצאים בהשוואה להתפתחות יל"ד בגיל מאוחר יותר? – מחקר פרמינגהם
- האם ניתן לסמוך על מדידות לחץ הדם בבית?
- האם יש מקום לשימוש בהתקנים להורדת לחץ הדם? – נייר עמדה בועידת קונצנזוס אירופית.
- האם להבדלים בגורמי הסיכון ובגורמים חברתיים- כלכליים בין עוקבות ממדינות ויבשות שונות יש השפעה על השכיחות של יל"ד? – מחקר IDACO.
- האם הפרשת חלבון בשתן היא גורם סיכון גדול יותר לתמותה קרדיו-וסקולרית ותמותה מכל סיבה מאשר יל"ד? – מחקר מקוריאה
- האם ניתן לבדוק את השפעת הורדת לחץ הדם ע"י שיפור בהפרעות בתיפקוד החדר השמאלי ע"י הדמיות אקוגניות?
- האם מדידות אוטומטיות של לחץ הדם במרפאה במשך 30 דקות קשורות בערכים נמוכים בהרבה בהשוואה למדידות הרגילות?
- האם ניתן להפסיק טיפול תרופתי ביל"ד? סקירה סיסטמטית
- האם רק הטיפול ב – ARB ו – CCB כל אחד בנפרד קשור בהורדת הסיכון לדמנציה בהשוואה לטיפול ב – ACEI, חסמי בטא ודיורטיקה?