סקירת עיתונות / אוקטובר 2015

האם הורדת לחץ הדם בשינה יכולה למנוע היארעות של סוכרת חדשה?

מטרת תת- המחקר הספרדי במסגרת מחקר MAPEC (בתרגום מספרדית ABPM for the Prediction 0f Cardiovascular Events) היתה לבדוק את הערך הפרוגנוסטי של לחץ הדם שנמדד במרפאה וב – ABPM לחיזוי הסיכון לסוכרת חדשה והאם הורדת הסיכון קשורה להורדה הפרוגרסיבית בלחץ הדם הקליני או לחץ הדם בעירות או בשינה ב – ABPM.

קיומם של 3 מיקרו RNAs יחודיים קשור בהצלחת הטיפול ע"י CPAP בחולי יל"ד עמיד לטיפול עם דום נשימה חסימתי בשינה.

מטרת המחקר הספרדי היתה לזהות פרופיל של מיקרו-RNA (miRNA) בנסיוב שיכול לנבא את תגובת לחץ הדם בתגובה לטיפול ב – CPAP בחולים שסובלים גם מדום נשימה חסימתי בשינה.

האם יש להתייחס לתוצאות מחקר SPRINT?

נטילת כל התרופות ליל"ד לפני השינה (בעיקר מעכבי RAAS) מאזנת טוב יותר את לחץ הדם ומונעת יותר היארעות של סוכרת חדשה מאשר נטילתם בבוקר.

מטרת תת- המחקר הספרדי השני במסגרת מחקר MAPEC היתה לבדוק האם הטיפול בכלל המינון היומי של 1 או יותר תרופות ליל"ד לפני השינה יגרום לירידה גדולה יותר בסיכון לסוכרת חדשה מאשר טיפול בכל התרופות בבוקר.

יל"ד קשור בסיכון למחלת עורקים היקפית ומחלה זאת קשורה בסיכון מוגבר למחלות וסקולריות אחרות.

שני המחקרים הבאים נערכו בנתונים של מעל 4 מיליון משתתפים בבריטניה:

האם להורדת לחץ הדם באירוע מוחי איסכמי חד אין כל השפעה לטובה או לרעה? – מטה-אנליזה.

מטרת המטה-אנליזה שבוצעה ע"י צוות מקוריאה היתה לבדוק השפעת הורדת לחץ הדם באירוע מוחי איסכמי חד. המחקרים שנכללו היו אקראיים ומבוקרים שבהם הטיפול ביל"ד הוחל תוך 3 ימים מהאירוע.

האם צריכה גדולה של אספרסו מעלה את הסיכון הקרדיו-וסקולרי במבוגרים צעירים עם יל"ד קל?

מטרת המחקר האיטלקי שהוצג בכנס ESC בלונדון היתה לבדוק את הקשר בין צריכת אספרסו לבין האירועים הקרדיו-וסקולריים ולבחון האם הקשר קפה-אירועים קרדיו-וסקולריים נובע מהשפעה ארוכת-טווח של קפה על יל"ד והמטבוליזם של הגלוקוזה.

האם איזון טוב יותר של לחץ הדם מוריד את הסיכון לאירוע מוחי דימומי?

מטרת המחקר התצפיתי האמריקאי היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם לאחר אירוע מוחי דימומי והסיכון לאירוע חוזר. המחקר בוצע במרכז אחד של רפואה שלישונית וכלל 1,145 מתוך 2,197 חולים שעברו אירוע מוחי דימומי מיולי 1994 ועד דצמבר 2013.

האם הירידה בתחלואה ובתמותה בחולים שמטופלים בחסמי ביטא שעברו אוטם שריר הלב נובעת מהורדת הדרישה לחמצן? עיבוד ממחקר LIFE

במחקר LIFE (Losartan Intervention for End Point Reduction in Hypertension) נמצא כידוע שטיפול מבוסס-לוסרטן ביל"ד עם LVH היה עדיף מבחינת כל האירועים הקרדיו-וסקולריים על פני טיפול מבוסס-אטנולול פרט לאוטם שריר הלב.

יחס נתרן/אשלגן בדגימת שתן בבוקר נמצא במתאם טוב יותר עם לחץ הדם מאשר באיסוף שתן במשך 24 שעות.

מטרת המחקר היפאני היתה להבהיר את הקשר הקרוב בין יחס נתרן/אשלגן במדגם שתן בבוקר לבין רמת לחץ הדם במדגם אוכלוסייה ללא כל השפעה של ערפלנים.

האם חוסר הפרעה לזרימת הדם בגלל לחץ דם נמוך בישישים עם הפרעה קוגניטיבית קלה נובע מטווח ויסות עצמי רחב יותר של הזרימה?

מטרת המחקר ההולנדי-בלגי היתה לבדוק האם קיים קשר בין לחץ דם נמוך בישישים (גיל ממוצע 81 עם הפרעה קוגניטיבית קלה ושימוש בתרופות נגד יל"ד) לבין זרימת הדם במוח.

קשיות קשת האאורטה מעידה על נזק התחלתי במוח בחולי יל"ד

מטרת המחקר ההולנדי היתה לבדוק את הקשר בין הנזק במוח בשיטת diffusion tensor imaging (DTI) לבין קשיות קשת האאורטה  ע"י מדידת מהירות גל הפעימה...