מטרת המחקר האיטלקי היתה לאפיין סימנים של נזק מוחי מוקדם שנגרם ע"י יל"ד לפני גילוי נזק נוירו-דגנרטיבי במוח. המחקר בוצע בקרב 42 אנשים בגיל 40-65 עם וללא יל"ד ללא כל סימן לנזק מבני בהדמיות הנוירולוגיות הקונבנציונליות וללא אבחנה של דמנציה שמתגלה ע"י הערכה עצבית-נפשית. כל החולים עברו בדיקות להגדרת מצב לחץ הדם והנזק לאברי מטרה הקלאסיים. בנוסף, בוצע מיפוי בשיטת DTI-MRI לזיהוי שינויים מיקרו-מבניים של החומר הלבן ואפשרות למעקב אחרי דרכי הסיבים העצביים. כולם היו מטופלים בתרופות נגד יל"ד ועברו גם בדיקות ספציפיות לפרופיל הנוירו-קוגניטיבי. מטרת התוצא הראשוני היתה למצוא "חתימה" ייחודית של שינויים בדרכי הסיבים העצביים בחולי יל"ד שקשורים בהפרעה בתיפקוד הקוגניטיבי שיש לה קשר עם שינויים אלו. נמצא שחולי יל"ד מראים שינויים מובהקים בשלושה דרכים של הסיבים העצביים בחומר הלבן: הפרעה בסיבי השלכה של רדיאציה תלמית קדמית מימין (סיבי השלכה שמחברים את גרעין התלמוס הקדמי לגירוס ה – cingulate ולקליפת המוח הקדמית. נזק למקום זה גורם להפרעות בזיכרון), לאיגוד של סיבים של הצרור הארוך העליון הימני (שמחברים את האונות הפריאטלית, האוקסיפיטלית והטמפורלית עם האונה הפרונטלית מאותו הצד ומקדמים יצירה של רשת עצבית דו-כוונית שדרושה לתיפקוד הקוגניטיבי כמו תשומת לב, זיכרון, רגשות ושפה) וסיבי ה – callosum של ה – forceps minor (צרור של סיבים שקושרים את החלק הצדדי של האונה הקדמית והשטחים המדיאליים, חוצה את קו הביניים דרך ברך הקורפוס קלוזום עם קשר למהירות עיבוד של מטלות. נזק לסיבים אלו מקביל לירידה במבחנים נוירו-פסיכיאטריים בקרב חולי יל"ד). חולי יל"ד נוקדו גרוע יותר בתחומים הקוגניטיבים שניתן לייחסם לאיזורי המוח שקשורים בדרכי הסיבים העצביים בחומר הלבן שהתבטאו בירידה בתיפקוד הביצועי, במהירות עיבוד הנתונים, בזיכרון ובמטלות שקשורות בלמידה.
Carnevale L, D'Angelosante V, Landolfi A, et al. Brain MRI fiber-tracking reveals white matter alterations in hypertensive patients without damage at conventional neuroimaging. Cardiovasc Res. 2018 Jun 12. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
מחקר ראשוני זה מראה שלחולי יל"ד יש שינויים מיקרו-מבניים בדרכי החומר הלבן בשלב שעדיין אין כל עדות לנזק מוחי ע"י שיטות ההדמייה הקונבנציונליות. ההפרעות בחומר הלבן שנמצאות בקטעים של מסילות הסיבים העצביים קשורות בהפרעות קוגניטיביות שמקדימות את הדמנציה המאוחרת. החומר הלבן מקשר איזורים תיפקודיים של המוח ע"י צרורות של סיבים שנמצאים בין מבנים שונים בקליפת המוח או בין איזורים תת-קורטיקלים. צרורות סיבים אלו ניתנים לזיהוי ע"י השלכות אנטומיות. ניתן לכן לעקוב אחרי צרורות החומר הלבן שקשורים באיזורי תיפקוד שונים וליצור זיהוי של מסילה ייחודית לכל אדם. מעניין לציין שהפרעות אלו קיימות למרות שאין כל ממצא של האדרת-יתר (hyperintensities) בחומר הלבן שמודגם ב – MRI הקונבנציונלי בשלבים מאוחרים יותר.
ממצאים אלו תומכים באפשרות שביצוע הדמייה מיוחדת זאת ביחד עם הערכה קוגניטיבית יכולים לעזור לחיזוי מוקדם של הפרעות בחולי יל"ד. יהיה מעניין לבצע מעקבים בשתי שיטות אלו (הדמייה והערכת קוגניציה) עם הזמן ולראות האם שינוי באורחות החיים, בתזונה ואיזון מרבי של לחץ הדם יתבטאו בעצירת או בהאטת ההידרדרות במוח ובמקביל בקוגניציה.