מטרת המחקר שבוצע באוניברסיטת רוצ'סטר בארה"ב היתה להשוות מבחנים נוירו-קוגניטיביים בילדים ומתבגרים שסובלים מיל"ד ראשוני בהשוואה לילדים ומתבגרים נורמוטנסיביים (לא נכללו ילדים עם ADHD ואלו עם הפרעות בשינה). נכללו במחקר 75 ילדים (בגיל 10-18) עם יל"ד חדש וללא טיפול בהתאמה ל – 75 ילדים ומתבגרים שעברו בבסיס מבחנים נוירו-קוגניטיביים כחלק ממחקר פרוספקטיבי. כולם עברו מבחנים לאינטליגנציה כללית, לקשב, לזיכרון, לתיפקוד ביצועי ולמהירות העיבוד. ההורים מילאו סולם הערכה של התיפקוד הביצועי וסולם שבדק הפרעות בנשימה בשינה על פי שאלון מובנה. לא היה כל הבדל בין שתי הקבוצות לגבי גיל, מגדר, חינוך אימהי, הכנסה, גזע, אתניות, השמנה, חרדה, דיכאון, כולסטרול, גלוקוזה, אינסולין ו – CRP. סולם ההפרעות בשינה ורמת הטריגליצרידים היו גבוהים באופן מובהק באלו עם יל"ד לעומת הבקרה. בעיבוד רב-מישתנים נמצא שיל"ד היה קשור באופן מובהק בביצוע פחות טוב בקשב, בזיכרון המילולי והחזותי, במהירות הביצועית ובכישורים המילוליים בהשוואה לבקרה.
Lande MB, Batisky DL, Kupferman JC, et al. Neurocognitive function in children with primary hypertension. J Pediatr. 2016 Sep 27. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שצעירים עם יל"ד מראים ביצועים נמוכים יותר במבחנים נוירו-קוגניטיביים בהשוואה לצעירים ללא יל"ד בעיקר במדדי הזיכרון, הקשב והתפקודים הביצועיים. יש להדגיש שההבדל היה אמנם מובהק אבל לא במידה גדולה וגם המבחנים של אלו עם יל"ד היו עדיין בטווח התקין. התוצאות מצביעות על אינטראקציה מובהקת בין הפרעות בשינה ויל"ד בהשפעתם על מדד התיפקוד הביצועי של צעירים עם יל"ד. הירידה בתיפקוד הנוירו-קוגניטיבי בילדים ומתבגרים עם יל"ד שנמצאה במחקר הנוכחי היתה קלה וזאת בניגוד למבוגרים צעירים בהם נמצאו הפרעות בלמידה, בזיכרון, בקשב, בגמישות המנטלית, בחשיבה המופשטת ובמיומנות המוטורית. היות המחקר תצפיתי אינו מאפשר קביעת סיבתיות – כלומר האם ההפרעות בשינה הן הגורמות ליל"ד ולהפרעות הקוגניטיביות או שיל"ד עצמו הוא הגורם להפרעות הקוגניטיביות. במחקרים עתידיים יש לבחון האם שינויים אלו ימצאו מקבילים לשינויים במבחני הדמיה במוח והאם טיפול ביל"ד (בעיקר ע"י שינויים באורחות החיים) מצד אחד וטיפול בהפרעות בשינה מצד שני יתבטאו ב"ריפוי" הפרעות קוגניטיביות אלו.