האם ערך גבוה של גורם גידול פיברובלסטי-23 הוא סמן ביולוגי לסיכון לאי ספיקת לב בחולי יל"ד?

תאריך: 04/11/2018

מטרת המחקר שבוצע במסגרת Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis האמריקאי היתה לבדוק האם גורם הגידול הפיברובלסטי-23 (Fibroblast growth factor-23) (להלן FGF23) קשור עם עלייה בסיכון לאי ספיקת לב באוכלוסייה עם יל"ד והאם קשר זה הוא חלש יותר ע"י טיפול ב – ACEI או ב – ARB. נכללו 2,858 חולי יל"ד מבוגרים ללא מחלה CV בבסיס (בגיל ממוצע של 65.6, 46.2% גברים) במעקב חציוני מעל 14 שנים. נבדק גם הקשר של FGF23 עם אלדוסטרון ופעילות הרנין בנסיוב בתת-קבוצה אקראית של 1,642 אנשים. ערכים גבוהים של FGF23 לאחר תיקנון במודלי COX רגרסיביים היו קשורים ביחס סיכון גדול יותר ומובהק ב – 63% להיארעות של אי ספיקת לב (לכל עלייה ביחידה אחת ב – log-transformed FGF23) שהתמיד לאחר אי הכללה של חולים עם אי ספיקת כליות כרונית. לא היתה כל הטרוגניות ע"י שימוש ב – ACEI/ARB ולא נמצא כל קשר בין FGF23 ואלדוסטרון או פעילות הרנין.

Akhabue E, Vu TT, Vaidya A, et al. Fibroblast growth factor-23, heart failure risk, and renin-angiotensin-aldosterone-system blockade in hypertension: The Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis. Am J Hypertens. 2018 Sep 25. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
Fibroblast Growth Hormone-23 (FGF23) הוא הורמון אנדוקריני שפועל על הכליות להעלאת הפרשת הפוספט בשתן ומפחית את יצירת הקלציטריול. ריכוז ה – FGF23 בנסיוב עולה במחלת כליות כרונית כדי לשמר את שווי המשקל של הפוספט אבל ערכים גבוהים שלו קשורים בתמותה מוגברת ותוצא CV גרוע. ערכים גבוהים של FGF23 קשורים גם עם היארעות של אי ספיקת לב באוכלוסייה הכללית ללא כל קשר לתיפקודי הכליות. במחקר הנוכחי נמצא שערכים גדולים יותר של FGF23 קשורים באופן מובהק בסיכון מוגבר יותר להתפתחות של אי ספיקת לב בחולי יל"ד גם ללא כל מחלת כליות ברקע ולאחר תיקנון לערפלנים אפשריים כולל היארעות של מחלה CV וגורמי סיכון אחרים. לא נמצא גם כל קשר בין FGF23 הבסיסי וסמנים של פעילות המערכת RAAS. ההנחה מתוצאות של מחקרים ניסיוניים היא שהמנגנון בו FGF23 יכול לפעול הדדית על המערכת RAAS ויכול לתרום להפעלתה ע"י דיכוי של ACE II בנוסף למנגנון תיאורטי בלתי ישיר שבו FGF23 יכול לווסת את מערכת ה – RAAS. המחקר הנוכחי יכול להיות בעל משמעות פוטנציאלית משמעותית לאור השכיחות הגדולה של אי ספיקת הלב והיות יל"ד גורם סיכון ידוע לאי ספיקה זאת ו- FGF23 יכול לשמש עוד ערך מנבא להתפתחות זאת בנוסף לגורמי הסיכון המסורתיים. יש צורך במחקר פרוספקטיבי כדי להבהיר את המנגנון בו FGF23 יכול להגדיל את הסיכון לאי ספיקת לב. ממצאים מניסויים מניחים שלפחות מספר גורמים קרדיו-טוקסיים של FGF23 פועלים באופן ישיר. אין כל ידע כיום האם קיימים מנגנונים בלתי ישירים ע"י מסלולים אחרים.

פורסם בקטגוריה סקירה חודשית , מאת מערכת החברה ליתר לחץ-דם בישראל.

כתיבת תגובה