סקירת עיתונות / אפריל 2019

תאריך: 01/05/2019
עורך: פרופ' יודפת
yodfat

האם דנרבציה כלייתית ע"י צנתר מהדור השני בהשוואה לטיפול מזוייף מורידה את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ביום ובמשך 24 שעות? מטה-אנליזה. 

האם טיפול במעכב SGLT-2 בחולי סוכרת מסוג 2 עם לחץ דם בשינה שאינו מאוזן הוא יעיל?

האם לחץ הפעימה ולא לחץ הדם הסיסטולי הוא חזאי טוב יותר בנוסף לרמת ההמוגלובין המסוכרר להיארעות של רטינופתיה סוכרתית חמורה? ועוד… להמשך קריאה

סקירת עיתונות / מרץ 2019

תאריך: 01/04/2019
עורך: פרופ' יודפת
yodfat

האם הורדת לחץ הדם לטווח ארוך ע"י קנדסרטן עם HCTZ, רוזובסטטין או שילובם אינם משפיעים על הירידה בקוגניציה בקשישים?

האם הורדה נמרצת של לחץ הדם בחולי סוכרת מסוג 2 קשורה בירידה מופחתת של האדרת החומר בלבן במוח?

האם טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם למרות טיפול רגיל בחולים קשישים מאד אינו משפר את הקוגניציה ואת הנפילות למרות ירידה מובהקת בהאדרת החומר הלבן? להמשך קריאה

סקירת עיתונות / ינואר 2019

תאריך: 31/01/2019
עורך: פרופ' יודפת
yodfat
  • האם טרום-יל"ד קשור בסיכון מוגבר ל – LVH?
  • האם לחץ דם גבוה מ – 120/80 ממ"כ במרפאה קשור כבר בירידה בנפח החומר האפור באיזורי המוח?
  • האם דופק אמבולטורי שווה או מעל 74 בלילה קשור בפגיעה באברי מטרה, בלחץ דם גבוה יותר וב – nondipping בחולים עם מחלת כליות כרונית?
  • האם אנשים עם משקל עודף או השמנה נמצאים בסיכון לפתח יל"ד גם אם הם בריאים מבחינה מטבולית? – מטה-אנליזה.
  • האם סוכרת אצל האם בהריון היא גורם סיכון ליל"ד בצאצאים?
  • ועוד…

להמשך קריאה

סקירת עיתונות / דצמבר 2018

תאריך: 31/12/2018
עורך: פרופ' יודפת
yodfat
  • האם עלייה ביחס אלבומין/קראטינין  (ACR) קשורה בהתפתחות של יל"ד וסוכרת באנשים בריאים עם תיפקוד כלייתי תקין?
  • האם רמה גבוהה של גלוקוזה בצום היא חזאית להתפתחות של יל"ד?
  • האם הקלסיפיקציה של לחץ הדם על פי הנחיות 2017 ACC/AHA יכולה לזהות מבוגרים צעירים בסיכון גבוה יותר לאירועים CV?
  • האם יל"ד ממוסך שאינו מאוזן קשור בסיכון מוגבר לתמותה בהשוואה ליל"ד של החלוק הלבן שאינו מאוזן ויל"ד קבוע מאוזן?
  • האם פעילות סימפתטית מוגברת במדידת לחץ דם מחוץ למרפאה יכולה להסביר לפחות חלקית את הסיכון ה – CV הגדול של יל"ד ממוסך שאינו מאוזן?
  • האם איזון לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ מוריד את הסיכון ה – CV במידה שווה ביל"ד עמיד ולא עמיד לטיפול? – עיבוד נוסף מ – SPRINT ו – ACCORD-BP.
  • ועוד…

להמשך קריאה

סקירת עיתונות / נובמבר 2018

תאריך: 28/11/2018
עורך: פרופ' יודפת
yodfat
  • האם קיימת הצדקה לטיפול תרופתי בחולה עם יל"ד קל ועם סיכון נמוך?
  • האם היפוטנסיה תנוחתית פוגעת במספר היבטים של התפקוד הגופני בקשישים?
  • האם יל"ד בדרגה 1 ו – 2 בגיל נמוך מ – 40 קשורים כל אחד בנפרד בסיכון גבוה לאירועים CV בהשוואה לנורמוטנסיביים בגילאים אלו?
  • האם ילדים שעלו לארץ מגיל נמוך מ- 11 מאבדים את ההגנה מפני יל"ד בהתבגרותם בדומה לילידי הארץ?
  • האם הורדת לחץ הדם בקשישים ללא קשר לגיל מורידה את התמותה והאירועים ה – CV אבל מגבירה את הסיכון לאי ספיקת כליות? סקירה ומטה-אנליזה.
  • האם ל – ABPM יש עדיפות באיבחון של יל"ד ממוסך לעומת המדידות בבית?
  • האם יל"ד ממוסך שאינו מאוזן קשור בסיכון CV מוגבר ותמותה מכל סיבה בהשוואה ליל"ד מאוזן? מטה-אנליזה.
  • האם טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 125 ממ"כ במדידות בבית בבוקר בחולי יל"ד עם סיכון גבוה קשור בתוצאים ה – CV הטובים ביותר?
  • האם הטיפול הראשוני ביל"ד ע"י שילוב קבוע של שתי תרופות יעיל יותר מטיפול של תרופה אחת מבחינת התוצא ה – CV?
  • האם לחץ סיסטולי גבוה מ – 180 ממ"כ במבחן מאמץ מתון הוא גורם סיכון עצמאי לאירועים כליליים בגברים?
  • האם אין כל הבדל בתופעות הלוואי הקליניות בין טיפול רגיל לטיפול נמרץ להורדת לחץ הדם בעלייה ברמת הקראטינין בחולי סוכרת מסוג 2? עיבוד לאחר מעשה של ACCORD-BP
  • האם טיפול קצר-טווח בשיטת mindfulness מוריד את לחץ הדם?

להמשך קריאה

סקירת עיתונות / אוקטובר 2018

תאריך: 31/10/2018
עורך: פרופ' יודפת
yodfat
  • האם ערך גבוה של גורם גידול פיברובלסטי-23 הוא סמן ביולוגי לסיכון לאי ספיקת לב בחולי יל"ד?
  • האם העלייה ברמת הקראטינין בהורדה נמרצת של לחץ הדם אינה מעידה בהכרח על פגיעה בכליות?
  • האם קיים שוני מגדרי במאפיינים המטבוליים, ההמודינמיים והאוטונומיים של יתר לחץ דם במבוגרים צעירים?
  • האם תרגולים אארוביים משפרים את תיפקוד האנדותל בחולי יל"ד? מטה-אנליזה
  • האם יל"ד במתבגרים נגרם ע"י תרומה שווה של תפוקת הלב והתנגודת ההיקפית הכללית?
  • האם צריכה מוגברת וצריכה נמוכה של מלח קשורים בסיכון CV מוגבר? מחקר רטרוספקטיבי.
  • האם מתן שתן לעתים קרובות בשינה ולא הפרעה אובייקטיבית של השינה הוא גורם סיכון ל – nondipping?
  • האם ורטיגו ולא סחרחורת הוא גורם סיכון לתמותה משבץ מוחי בחולי יל"ד?
  • האם לחץ הדם בשינה קשור באופן עצמאי בדפורמציה של הפרוזדור השמאלי?
  • האם ליעד הורדת לחץ הדם במרפאה שווה או נמוך מ – 135/85 ממ"כ אין כל תועלת בהורדת התמותה מכל סיבה, התמותה ה – CV וכל האירועים ה – CV?– מסקנת Cochrane Database Syst Rev
  • האם הזדקנות וסקולרית משפיעה על איסכמיה של שריר הלב ללא כל קשר עם ההיצרות הכלילית גם באנשים בריאים ובמיוחד בנשים?
  • האם צריכת חלב ויוגורט דלי שומן קשורים בהורדת לחץ הדם הדיאסטלי ואיזון טוב יותר של לחץ הדם?

להמשך קריאה

סקירת עיתונות / ספטמבר 2018

תאריך: 30/09/2018
עורך: פרופ' יודפת
yodfat
  • מה חדש בהנחיות האמריקאיות לטיפול ביל"ד עמיד לטיפול?
  • האם דנרבציה סימפתטית של עורקי הכליות הראשיים ע" US יעילה יותר בהורדת לחץ הדם שעמיד לטיפול מאשר דנרציה ע"י תדר רדיו?
  • האם הרעה באיכות השינה מעלה את הסיכון ל – non-dipping ואינה מושפעת מניטור לחץ הדם בשינה?
  • האם יל"ד קשור בהיצרות או באי ספיקה של המסתם האאורטלי?
  • האם התערבות באורחות החיים יכול למנוע טיפול תרופתי באנשים עם משקל-יתר או השמנה?
  • האם שינויים מואצים ביחס קראטינין/אלבומין נמוכים מהקריטריון למיקרואלבומינוריה קשורים בהתפתחות יל"ד וסוכרת באנשים בריאים עם תיפקודי כליות תקינים וללא פרוטאינוריה?
  • האם מתבגרים וצעירים שנולדו בעזרת IVF סובלים מהזדקנות וסקולרית מוקדמת במתבגרים ובצעירים?
  • האם הקשר בין עובי רקמת השומן עם GFR הוא יותר מדוייק מאשר סמנים קלאסיים של השמנה?
  • האם הורדת לחץ הדם על פי המדידות במרפאה היא גדולה יותר בהשוואה למדידה ב – ABPM? – מטה-אנליזה
  •  האם ע"י מבחן מאמץ קל (לחיצות כף היד) ניתן לחשוף חולים עם יל"ד ממוסך?

להמשך קריאה

סקירת עיתונות / אוגוסט 2018

תאריך: 31/08/2018
עורך: פרופ' יודפת
yodfat
  • האם רק הורדה הדרגתית של לחץ הדם הסיסטולי בשינה מורידה את הסיכון ה – CV לעומת הורדה לחץ הדם בערות או במרפאה?
  • האם מידת הפגיעה בכלי הדם הקטנים במוח ניתנת להערכה רק ע"י ABPM ולא ע"י המדידות במרפאה ובבית?
  • האם לטיפול להורדת לחץ דם מבוסס- אמלודיפין וטיפול באטורבסטטין במינון נמוך יש השפעה ארוכת- טווח על הורדת שיעור התמותה בחולי יל"ד? עיבוד נוסף של ASCOT-BPLA.
  • האם טיפול בטבלייה עם שילוב קבוע של שתי תרופות לעומת טיפול בתרופה אחת בטיפול הראשוני ביל"ד קשור במניעה CV טובה יותר?
  • האם איחור בזמן בין האיבחון לאיזון לחץ הדם קשור בעלייה בשיעור התמותה מכל סיבה או האירועים ה – CV?
  • האם איזון לחץ הדם הוא קשה במיוחד בגברים צעירים, ברווקות ובאלו שאינם שולטים בשפה המקומית?
  • האם היפוטנסיה תנוחתית קשורה בסיכון להפרעה בקוגניציה ולדמנציה בחולי יל" קשישים מאד?
  • האם היקף המותניים וה – BMI בהשמנה הם המדדים הטובים ביותר לגילוי יל"ד בצעירים בגיל הביניים?
  • האם טיפול בגורמים שניתנים לשינוי יכול להשפיע על יל"ד שקשה לאיזון?
  • האם טיפול ב – verapamil מגביר את פעילות תאי ביטא ומוריד את דרישת האינסולין וההיפוגליקמיה בחולי סוכרת מסוג 1 חדשים?
  • האם להוספת מעכב SGLT-2 בהשוואה להוספת מעכב ACE לאמלודיפין יש השפעה טובה יותר על קשיות העורקים ואיזון הסוכרת למרות הורדה שווה בלחץ הדם?

להמשך קריאה

סקירת עיתונות / יולי 2018

תאריך: 31/07/2018
עורך: פרופ' יודפת
yodfat
  • האם השפעת טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם על האירועים ה – CV הוא יעיל בחולי סוכרת מסוג 2 רק בטיפול רגיל ולא נמרץ לאיזון הסוכרת? עיבוד מ – ACCORD BP.
  • האם למידת השבריריות בקשישים אין כל חשיבות לפי ממצאי SPRINT בהשפעתם על ההנחיות האמריקאיות מנובמבר 2017?
  • האם הורדת לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל – 120 ממ"כ במחקר SPRINT MIND היתה קשורה בהורדה מובהקת בסיכון לירידה קלה בקוגניציה בהשוואה להורדה מתחת ל – 140 ממ"כ?
  • האם לחץ דם סיסטולי נמוך בקשישים מאד שמטופלים תרופתית קשור בתמותה מוגברת וירידה מהירה בקוגניציה?
  • האם reverse dipping בחולי יל"ד ממוסך שאינם מטופלים קשור בסיכון מוגבר לשבץ מוחי?
  • האם כל צריכת אלכוהול בגברים וצריכה בין 1-2 כוסות בנשים ביום קשורים ביל"ד? סקירה ומטה-אנליזה.
  • האם שתיינות כבדה של אלכוהול בגברים לעומת נשים קשורה בסיכון ליל"ד ולהפרעות מטבוליות אחרות?
  • האם דום נשימה חסימתי בחולי יל"ד מטופלים אינו קשור בהפרעה לאיזון לחץ הדם או על קשיות העורקים?
  • האם יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך קשורים בסיכון מוגבר לתסמונת המטבולית?
  • האם פעילות מינית של בנות בגיל נמוך מ – 19 קשורה ביל"ד? תוצאות מ – NHANES
  • האם ערכי לחץ הדם ביום ב – ABPM בלבד מפריזים בהערכת השכיחות של יל"ד של החלוק הלבן בקרב אפריקנים-אמריקנים?
  • האם רק ממוצע לחץ הדם ב- 24 שעות הוא חזאי להתפתחות יל"ד בעתיד שיצריך טיפול תרופתי בחולי יל"ד סיסטולי בדיד צעירים מגיל 45?
  • האם נשים עם יל"ד בעיקר בהריונן הראשון נמצאות בסיכון CV מוגבר?
  • האם יל"ד בשנות החיים המאוחרות ביחד עם ירידה מהירה בלחץ הדם הסיסטולי בפני עצמה קשורים בעלייה במספר אוטמים קטנים או גדולים במוח?
  • האם מעורבות של עלייה בקשיות העורקים ודלקת תורמת להתפתחות של יל"ד חדש באנשים עם רמה גבוהה של חומצת השתן?
  • האם עלייה במהירות הדופק במעקב אחרי אנשים בגיל הביניים היא חזאית לירידה ב – GFR?

להמשך קריאה