מטרת המחקר הקנדי היתה להשוות את לחץ הדם המרכזי והחזר גל הפעימה שנבדק בזמן מנוחה לעומת מדידות אלו בחיי היום יום במשך 24 שעות. המטרה השנייה היתה לבדוק את יכולת השיחזור של המדידות של החזר לחץ הדם המרכזי האמבולטורי והחזר גל הפעימה בתנאי מעבדה ובמשך 24 שעות. בוצעו 17 ניטורים אמבולטוריים חוזרים במשך 24 שעות. מדידות אמבולטוריות חולקו למשך היום (0900 עד 2100), לילה (0100 עד 0600) ובמשך 24 שעות. לחץ הדם המרכזי, לחץ האוגמנטציה ומדד האוגמנטציה (ללא ועם נורמליזציה של הדופק) היו גבוהים יותר באופן מובהק במשך היום ובמשך 24 שעות ונמוכים יותר באופן מובהק במשך הלילה בהשוואה למדידות במעבדה. ירידת לחץ הדם הסיסטולי הברכיאלי היתה גדולה יותר באופן מובהק מאשר הירידה בלחץ הדם הסיסטולי המרכזי (ירידה של 20 לעומת ירידה של 15 ממ"כ). מדידות חוזרות של מדידות לחץ הדם האמבולטורי והחזר גל הפעימה הראו קורלציה טובה- עד – מצוינת של מקדם מתאם (r=0.58-0.86 מובהק) למרות שלמדידות החזר גל הפעימה היה מקדם שונות גדול יותר. התוצאות מדגישות את ההבדלים המוחלטים בלחץ הדם המרכזי והחזר גל הפעימה בין מצבים נייחים במעבדה לבין מצבים אמבולטוריים.
Burns MJ, Seed JD, Incognito AV, et al. Comparison of laboratory and ambulatory measures of central blood pressure and pulse wave reflection: hitting the target or missing the mark? J Am Soc Hypertens 2018, Feb 10. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי זוהו שינויים במשך היממה בלחץ הדם המרכזי ומדדים של החזר גל הפעימה שנמצאו במצבים בחיי היום והלילה. כל המדידות של לחץ הדם הסיסטולי המרכזי והחזר גל הפעימה בניטור האמבולטורי היו גבוהות יותר במשך שעות היום, בלילה ובמשך 24 שעות בהשוואה למדידות החד פעמיות שנערכו בתנאי מעבדה. ממצאים אלו מראים ששימוש במדדים תוך חיי היום יום הם בעלי משמעות גדולה יותר להחלטה על הסיכון ה – CV מאשר המדדים שנבדקים במנוחה. ממצא מעניין במיוחד היה הקטנת שיעור הירידה בלחץ הדם בשינה (dipping) בלחץ הדם המרכזי לעומת הירידה בלחץ הדם ההיקפי ב – ABPM הברכיאלי באנשים ללא ועם יל"ד. כידוע nondipping קשור בסיכון מוגבר לתמותה CV תוך הגברת מתח שריר הלב לאחר התכווצות והתפתחות LVH והפרעות קצב. לחץ הדם הסיסטולי המרכזי קשור חזק יותר עם LVH מאשר הלחץ הברכיאלי ולאחרונה דווח שלחץ הדם המרכזי האמבולטורי הוא בעל רגישות גדולה יותר לחיזוי LVH מאשר לחץ הדם במרפאה או ב – ABPM הברכיאלי. החלשת ה – dipping הסיסטולי המרכזי קשורה כנראה באופן ישיר בלחץ ומדד האוגמנטציה תוך השינה (תרומה גדולה יותר של החזר גל הפעימה). קיים יחס הפוך בין מהירות הדופק ולחץ האוגמנטציה המרכזי ע"י הגלים המוחזרים ונראה שעובדה זאת משפיעה בשינה כאשר מהירות הדופק יורדת בגלל ויסות של המערכת האוטונומית. הממצא השני במחקר הנוכחי מראה שמדדים של לחץ הדם המרכזי והחזר גל הפעימה מצביעים על מהימנות טובה-עד-מצויינת במשך היממה ממצא, שתומך בשימוש בשיטה זאת במחקרים עתידיים.