מטרת המחקר האוסטרו-גרמני היתה לבדוק השפעות עונתיות ומטאורולוגיות לאירועים מוחיים דימומיים בחולי יל"ד. הנתונים נלקחו ממחקר בין לאומי, רב-מרכזי והחולים חולקו בהתאם לסיבה משוערת של האירוע המוחי. אירוע שויך ליל"ד כאשר הדימומים היו ממוקמים בגנגליונים הבסיסיים בגזע המוח ובצרבלום ולסיבה שאינה יל"ד כאשר הדימום היה מוגבל לאונה. השוואה בין 2 הקבוצות בהקשר לטמפרטורת האוויר, לחץ האוויר ועונת השנה הראתה שרק אירועים מוחיים בגלל יל"ד הראו דפוס עונתי ואירעו בלחץ אוויר גבוה יותר ובגיל צעיר. חזאים עצמאיים של אירוע מוחי דימומי היו עלייה בלחץ האוויר ביום האירוע וגיל צעיר וכן טמפרטורה גבוהה.
Uhlmann L, Bendszus M, Steiner T, et al. Climatic and seasonal circumstances of hypertensive intracerebral hemorrhage in a worldwide cohort. Stroke. 2017 Nov 3. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצאה שונות שנתית מובהקת בהיארעות של שבץ מוחי דימומי ששיאו בסתיו לכל העוקבה ולקבוצת לחץ הדם הגבוה בעיקר וזאת בניגוד למרבית המחקרים שהשיא היה בחורף ובעיקר בטמפרטורה נמוכה. על הקשר בין לחץ האוויר והשבץ המוחי הדימומי קיימות תוצאות מנוגדות כאשר בחלקן הקשר הוא בלחץ אוויר נמוך ובחלקן גבוה ובחלקן ללא כל קשר. במחקר הנוכחי נמצא קשר ישיר עם לחץ האוויר ביום האירוע המוחי בגלל יל"ד, יתרה מכך, בעיבוד נוסף נמצא שללחץ אוויר גבוה ביחד עם גיל צעיר יש השפעה חזקה יותר על האירוע מאשר שינויים בטמפרטורה. כידוע, אירועים מוחיים דימומיים בגלל יל"ד קורים בעיקר בגיל המבוגר. המגרעת העיקרית של המחקר היא שהחלוקה לאירוע תלוי-יל"ד ללא תלוי- יל"ד נעשתה על פי השינויים האנטומיים במוח ללא כל ידע על ערכי לחץ הדם לפני האירוע. מגבלה נוספת היא שלא תוקננו גורמי סיכון סביבתיים אחרים לאירועים כמו זיהום האוויר או רעש. אין כל דיון על המנגנון האפשרי לקשר בין לחץ האוויר עם אירוע מוחי דימומי.