מטרת המטה-אנליזה שנערכה ע"י חוקרים בריטיים היתה לבדוק האם התערבות דיגיטלית אינטראקטיבית (ע"י מחשב או סמרטפון) כדי לעזור לטיפול עצמי לחולי יל"ד תתבטא בהורדת לחץ הדם ואיזונו. במטה-אנליזה נכללו רק מחקרים אקראיים ממדינות שונות. נקודת הסיום הראשונית היתה שינוי בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בשיטה זאת לעומת הטיפול הרגיל. נמצאה ירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי עם פער של 3.74 ממ"כ לטובת הטיפול הדיגיטלי לעומת הטיפול הרגיל ב – 4 מחקרים מתוך שבעה ללא כל שונות ביניהם. ירידה מובהקת של 2.37 ממ"כ בלחץ הדם הדיאסטולי ע"י הטיפול הדיגיטלי נמצאה ב – 4 מתוך 6 מחקרים אבל עם שונות גדולה ביניהם.

McLean G, Band R, Saunderson K, et al; DIPSS co-investigators. Digital interventions to promote self-management in adults with hypertension systematic review and meta-analysis. J Hypertens. 2016 Feb 3. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

אין לי ספק שטיפול ביל"ד במדידות בבית תוך תמיכה והדרכה של הרופא המטפל בתקשורת דרך המחשב או הסמרטפון תהיה יעילה יותר לפחות מבחינת איזון לחץ הדם בהשוואה לטיפול הרגיל. לצערי, אין לי תקשורת ישירה בין מקום עבודתי כיועץ יל"ד במכון לסקר רפואי ולכן אני מבקש ממטופלי לשלוח אלי בפקס את ערכי לחץ הדם במדידות עם הקימה בבוקר ובערב במשך 4 ימים רצופים כמעקב לאחר שאיבחנתי את קיום יל"ד ונתתי את הטיפול בהתאם לגורמי הסיכון והפגיעות אם ישנן באברי מטרה. אני עונה להם בפקס דרך משרד המכון. שיטת טיפול כזאת יכולה להתקיים בצורה ישירה בין רופא המשפחה לאותם חולים שיש להם והם יודעים לתפעל את אמצעי התקשורת. במחקר הנוכחי נמצאה אמנם ירידה גדולה יותר בלחץ הדם ע"י הטיפול הדיגיטלי מאשר הטיפול הרגיל אבל יש להתייחס לתוצאות בזהירות רבה היות המטה-אנליזה מורכבת ממחקרים שנערכו בשיטות שונות של מדידת לחץ הדם, במיכשורים שונים ובמספר קטן של משתתפים. לקבלת תוצאות אמינות יש צורך במחקר פרוספקטיבי ארוך-טווח  בו ייבדק לא רק שיעור הורדת לחץ הדם אלא בעיקר ההשפעה על שיעור האירועים הקרדיו-וסקולריים.