מטרת תת- המחקר SPRINT Ambulatory BP Ancillary Study היתה לבדוק את השפעת הורדת לחץ הדם במרפאה מתחת ל – 120 ממ"כ לעומת מתחת ל – 140 ממ"כ על יעדי הורדת לחץ הדם בניטור אמבולטורי ובעיקר על לחץ הדם בשינה (התוצא הראשוני). לחץ הדם ב – ABPM נמדד תוך 3 שבועות מתוך 27 חודשי המעקב בקרב 876 משתתפים ב – 15 מרפאות. ממוצע הגיל היה 71.4, 29% נשים, 28% היו שחורים וממוצע eGFR היה 69.7. נמצאה התאמה דלה (0.54) ביו ערכי לחץ הדם ביום במרפאה לבין ערכי הניטור האמבולטורי והמגבלה בהסכמה ביניהם נעה בין -20 ל- 30 ממ"כ. יעד ההורדה של לחץ הדם במרפאה מתחת ל – 120 ממ"כ הוריד את ערכי לחץ הדם בניטור אמבולטורי במשך 24 שעות, ביום ובלילה ואת מידת השונות בלחץ הדם אבל לא שינה את היחס לילה/יום בשני סוגי הטיפול (097 לעומת 0.97). ההבדל בלחץ הדם בין הטיפול הנמרץ לטיפול הסטנדרטי שמבוסס על יעדי לחץ דם במרפאה היה גדול יותר במרפאה מאשר בניטור לחץ הדם במשך 24 שעות ובין המדידות ביום ללילה. לחץ הדם הממוצע (למעשה היומי) במרפאה בטיפול הנמרץ בקבוצה זאת במשך 27 חודשים היה 119.6 ממ"כ לעומת לחץ הדם הממוצע ביום ב – ABPM שהיה 126.5 ממ"כ ולחץ הדם הממוצע בטיפול הסטנדרטי במרפאה היה 135.5 ממ"כ לעומת 138.5 ממ"כ ב – ABPM. ההבדלים היו מובהקים מאד – ((< 0.001.
Drawz P, Rahman M. Effect of intensive versus standard clinic -based blood pressure management on ambulatory blood pressure – results from the SPRINT ABPM study. American Society of Hypertension 2016 Annual Scientific Meeting; May 14, 2016; New York, NY. Abstract OR-6.
הערת פרופ' יודפת
הפרסום המלא עדיין לא הופיע. הממצאים שהקורלציה בין המדידות במרפאה למדידות בניטור אמבולטורי היא דלה מחזקים את תגובתי לתוצאות מחקר SPRINT שפורסמו לפני מספר חודשים באתר זה ובה ציינתי שכל נושא יעדי הורדת לחץ הדם במרפאה הם מלאכותיים ונמצאים במתאם גרוע עם נקודות הסיום הקרדיו-וסקולריות. לצערי, גם יעדי הורדת לחץ הדם ב – ABPM אינם מבוססי-ראיות. מעניין יהיה לראות את הקשר בין פנוטיפים שונים של ערכי לחץ הדם ב – ABPM עם התוצא הקרדיו-וסקולרי במחקר זה. השאלה היא האם לפי תוצאות עיבודים אלו נוכל לשנות את יעדי הורדת לחץ הדם הן ביום והן בלילה והאם טיפול לפי יעדים חדשים אלו יביא לתוצא קרדיו-וסקולרי טוב יותר מאשר הטיפול לפי הערכים במרפאה.