מטרת המחקר הסיני היתה לבדוק מאפיינים של תיפקודי המוח באיזורים הפרונטו-פריאטליים ביל"ד כדי להבין באיזה מנגנון משפיע יל"ד על הזדקנות הקוגניציה. נושא זה נבדק ע"י השוואת יל"ד ויכולת ביצועית מבוקרת בבדיקת MRI תיפקודית. נכללו במחקר 28 חולי יל"ד ו – 32 קשישים כבקרה שנבדקו בשתי רמות עומס ע"י n-back task (משימה ביצועית רציפה להערכה קוגניטיבית למדידת הזיכרון הביצועי וקיבולת זיכרון זה). חולי יל"ד הראו יכולת ביצועית וזיכרון גרועים יותר מאשר בבקרה. דפוסי הפעלת המוח השתנו תחת עומסי זיכרון תיפעולי (working) שונים (היכולת לשמירה זמנית וביצוע של מידע חדש ומידע שכבר מאוכסן במוח), בחולי יל"ד נמצאה הפעלה מופחתת ע"י עומסים נמוכים רק בגירוס הקדם-מרכזי (precentral) בעוד שעומסים גדולים גורמים להפעלה מופחתת בגירוס המצחי הקדמי, בגירוס המצחי האמצעי המרכזי העליון ובגירוס ה – precuneus הימני. באופן זה. איזורים רבים של פעילות מופחתת קיימים באיזורים הפרונטאליים והפריאטליים עם עלייה בקשיים בביצוע המשימות. מכאן, שעומסים גדולים יותר והפעלה נמוכה באיזורים הפרונטאליים קשורים בתיפקוד קוגניטיבי גרוע יותר.
Li X, Wang W, Wang A, Li P, et al. Vulnerability of the frontal and parietal regions in hypertensive patients during working memory task. J Hypertens. 2017 Jan 23. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
יל"ד משנה לעתים קרובות את הזדקנות הקוגניציה או תורם להתפתחות של הפרעה קוגניטיבית בקשישים. המנגנון שקשור בהשפעה המצטברת של גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים אינו ברור. במחקר זה בוצעו בקבוצה של קשישים מתוך הקהילה 2 מבחני משימות ונבדק הקשר לזיכרון התפעולי ולתיפקוד המוח. חולי יל"ד בהשוואה לבקרה מראים הפעלה מופחתת באיזורי המוח הפרונטלים והפריאטלים בביצוע סוגי משימות הזיכרון. איזורי המוח בהם קיימת ירידה בהפעלתם עוברים שינוי כאשר הדרישה של משימות הזיכרון התיפעולי עולות. ירידה זאת בהפעלת האיזורים הפרונטאליים של המוח קשורה בביצועי קוגניציה דלים. המערכת הביצועית הפרונטו-סטריאטית ומערכת הזיכרון של האונה המרכזית הרקתית פגיעים להזדקנות המוח. בדרך כלל, המחלות הנוירו-דגנרטיביות כמו אלצהיימר פוגעות לרוב במערכת הזיכרון באונה המרכזית הרקתית. למרות זאת, המנגנון העצבי שמקשר את גורמי הסיכון הווסקולריים להתנהגות נמצאים בעיקר באיזורים הפרונטאליים. תוצאות מחקר זה מאמתות את ההנחה שיל"ד תורם לפחות באופן חלקי לתיאוריות הפרונטאליות של הקוגניציה בהזדקנות. יתרה מכך, השינויים בהפעלה התיפקודית באונה הפרונטלית קשורים בביצועים קוגניטיביים ביל"ד. ביל"ד ניתן לטפל ולכן השאלה היא האם ניתן לשפר את הזדקנות הקוגניציה ע"י הורדת לחץ הדם? לפי תוצאות מחקר זה ומספר מחקרי תצפית הדעה היא שהורדת לחץ הדם ההיקפי איננה משפרת את הקוגניציה או את המבנה וחולים אלו מועדים להתפתחות של דמנציה. דעה זאת נמצאת עדיין בוויכוח.