מטרת המחקר הרב-מרכזי שבוצע במספר ארצות היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד וקיום, מידת וחומרת הטרשת הכלילית ע"י CT אנגיוגרפיה כלילית ומסיכון מוגבר לאירועים לבביים. מתוך 17,181 חולים שנכללו במסד נתוני CONFIRM (Coronary CT Angiography Evaluation for Clinical Outcomes: An International Multicenter Registry) שעברו CT אנגיוגרפיה כלילית אותרו 14,803 ללא מחלה כלילית ידועה. מתוכם תואמו 1,434 חולי יל"ד עם 1,434 מטופלים ללא יל"ד. נבדק הקשר הפרוגנוסטי בין יל"ד לבין לחץ דם תקין עם עליית דרגת חומרת ההיצרות הכלילית (חסימתית שווה או מעל 50% או לא חסימתית) ומידת המחלה הכלילית (ניקוד מעורבות סגמנט 1-5, או מעל 5). חולי יל"ד נטו יותר לסבול משכיחות גבוהה יותר של טרשת כלילית ומשכיחות גבוהה יותר של מחלה כלית של 1, 2 ו- 3 סגמנטים מאשר אלו ללא יל"ד. לאחר מעקב ממוצע של 5.2 שנים סבלו 180 חולים מאירוע לבבי כאשר 104 (2.0%) אירעו בחולי יל"ד ו – 76 (1.5%) בחולים ללא יל"ד (יחס סיכון מובהק של 1.4). חולי יל"ד ללא טרשת כלילית ומחלה כלילית חסימתית בהשוואה לחולים ללא יל"ד נטו יותר להיות בסיכון מוגבר לאירועים כליליים. מגמות דומות נמצאו גם לגבי מחלה כלילית.
Nakanishi R, Baskaran L, Gransar H, et al. Relationship of hypertension to coronary atherosclerosis and cardiac events in patients with coronary computed tomographic angiography. Hypertension. 2017 Jun 12. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי שהוא ראשון מסוגו נמצא שחולי יל"ד סובלים משכיחות גדולה של מידת וחומרת ההיצרות של מחלה כלילית ועלייה מתונה בסיכון לאירועים לבביים בהשוואה לאלו ללא יל"ד. מבחינה מעשית, נראה שקיום יל"ד כשלעצמו אינו מוסיף ערך פרוגנוסטי כמו יתר גורמי הסיכון אם ניקח בחשבון את הקיום, המידה והחומרה של הממצאים ב – CT אנגיוגרפיה הכלילית. מכל מקום, הסיכון הכלילי של יל"ד הוא נמוך מחולים שמעשנים או מחולי סוכרת. המנגנון הפתופיזיולוגי העיקרי שגורם לטרשת בגלל יל"ד הוא לחץ הפעימה שנמצא כקשור באירועים לבביים. לחץ פעימה ולחץ דם סיסטולי מוגברים תורמים להפרעה בתיפקוד האנדותל שמקדם כניסת LDL לתוך קירות כלי הדם ומתחיל את התהליך הטרשתי. יל"ד גורם גם להתפתחות של LVH שקשור בטרשת כלילית, באוטם שריר הלב, בהפרעות קצב, באי ספיקת לב ובתמותה לבבית. LVH קשור בהשקעת קולגן בתוך החדר השמאלי. תהליך זה מסביר כנראה את הקשר השכיח בין LVH והצטלקות תוך שריר הלב שנמצאת ב – MRI וקשור בעלית האירועים הלבביים. מגבלות המחקר קשורות בהיעדר כל מידע על משך, חומרת יל"ד ואיזונו וקיום או לא של LVHוהשפעתם על הממצאים, אין מידע על השפעת טיפול ספציפי ומספר האירועים היה קטן מלבדוק מובהקות על פי מגדר.