המחקר הנוכחי נועד לבדוק את ההשערה שצאצאים להורים עם יל"ד יסבלו מקשיות עורקים מוגברת לפני הופעת יל"ד גלוי מבחינה קלינית. מדידות טונומטריות של העורקים נבדקו במדגם של 1,564 (גיל ממוצע 38, 55% נשים) בעוקבה של הדור השלישי של צאצאים שהוריהם נכללו במחקר Framingham Offspring Study. יל"ד אצל ההורים היה קשור באופן מובהק בעליית ממוצע לחץ הדם ב – 2.9 ממ"כ בצאצאים של הורה אחד עם יל"ד ו – 4.2 ממ"כ בשני הורים ובאמפליטודה גדולה של גל הלחץ הקדמי (1.6 ממ"כ צאצא להורה אחד ו – 1.9 ממ"כ צאצא לשני הורים עם יל"ד). גם מהירות גל הפעימה קרוטיד-פמורל ומדד האוגמנטציה הראו קשרים תלויי-מינון עם יל"ד של ההורים במודלים מתוקננים למגדר, גיל וגובה אבל הוחלשו ע"י תקנונים נוספים. לצאצאים עם לפחות הורה אחד ברבעון העליון של מדד האוגמנטציה ומהירות גל הפעימה היו ערכים גבוהים ומובהקים של קשיות העורקים בפני עצמם.
Andersson C, Quiroz R, Enserro D, et al. Association of parental hypertension with arterial stiffness in nonhypertensive offspring: The Framingham Heart Study. Hypertension. 2016 Jul 25. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
קשיות העורקים מקובלת כיום כגורמת ליל"ד. קשיות זאת היא פנוטיפ תורשתי מתון עם הערכת תורשתיות שנעה בין 0.2 ו – 0.5. גם יל"ד הוא מצב תורשתי עם הערכת תורשתיות דומה לזה של קשיות העורקים. למרות ששתי הפרעות אלו עוברת בירושה ודומות מבחינה קלינית אין עדיין כל מחקר שמעיד בצורה ברורה על קשר גנטי בין שניהם. במחקר הנוכחי נמצא שיל"ד של ההורים קשור במדדי קשיות עורקים גדולים יותר (שכללו מהירות גל הפעימה הקרוטיד – פמורל, מדד האוגמנטציה ואמפליטודת גל הלחץ הקדמי) בקרב צאצאיהם (צעירים עד גיל הביניים) שאינם סובלים מיל"ד. קשר זה יכול לשקף באופן פוטנציאלי מקדים תת-קליני להתפתחות יל"ד בעתיד שדורש מעקב בהמשך. לאחרונה דווח שאמפליטודת גל הלחץ הקדמי היא גורם סיכון להיארעות קרדיו-וסקולרית גם לאחר תקנון לגורמי הסיכון הקלאסיים בעוקבת Framingham Heart Study Offspring. קישור של ממצאי המחקר הנוכחי לדיווח האחרון מעלה את האפשרות שאנשים שלהוריהם יש יל"ד יכולים להיות בסיכון גדול ולכן יש לטפל בהם נמרצות עד כמה שיותר מוקדם בשיטות שאינן פרמקולוגיות למניעת יל"ד ומחלה קרדיו-וסקולרית בעתיד.