בסקירתו מתייחס Kuehn BM בתחילה לתוצאות מחקר TIME (Treatment in Morning Versus Evening) בהם נמצא לאחר מעקב של כ- 5 שנים ש – 3.4% מהמשתתפים אושפזו בגלל אוטם שריר הלב ללא תמותה, משבץ מוחי ללא תמותה ומתמותה וסקולרית על פי מדידות בלילה לעומת 3.7% מהמשתתפים שנטלו את התרופות בבוקר הבדל, שאינו מובהק. לא נמצא גם כל הבדל בתתי קבוצות כמו בחולי סוכרת. לחץ הדם עולה בבוקר ויורד במשך הלילה. במחקרים דווח שאנשים שאינם מצליחים להוריד את לחץ הדם מספיק (מעל 10% ממוצע היום) סובלים מסיכון מוגבר לאירועים CV. מכאן נבעה ההנחה שלהורדת לחץ הדם בשינה תהיה ההשפעה גדולה יותר מאשר הורדתו בבוקר. תוצאה מנוגדת לחלוטין נמצאה במחקר הספרדי Hygia Chronotherapy שבו נמצא שמתן תרופה לפני השינה היה קשור בירידה של 45% באירועים ה – CV. תוצאות מחקר זה לעומת תוצאות מחקר TIME עוררו מחלוקת היות והירידה בתמותה במחקר אחרון זה היתה רק בתמותה שאינה לבבית וגם טענה שהיו פגמים בתוכנית המחקר. אחת הטענות ציינה שהתועלת של הטיפול נגד יל"ד נראית מוגזמת ובלתי סבירה למרות טענות החוקרים שהדבקות בטיפולים היה כמעט מושלם. גם מרבית התרופות כיום פועלות לאורך זמן. כך שלא יהיה כל שינוי בלחץ הדם במשך היום וטיפול תרופתי אינו מספיק לשחזר את הפתולוגיה שמונחת ביסוד השינויים.
כאמור לעיל, במחקר TIME לא נמצא כל הבדל בין טיפול תרופתי בבוקר או בלילה. Hermida החוקר הראשי של מחקר Hygia טוען שהיו במחקר שלו הבדלים חשובים באוכלוסיית החולים לעומת מחקר TIME שתרמו לתוצאות השונות. במחקר שלו היה שיעור חולי הסוכרת 24% בהשוואה לכ- 14% במחקר TIME, ו – 29% מהחולים במחקרו סבלו ממחלת כליות כרונית בעוד שרק כ – 3% במחקר TIME. גם מינון התרופות היה שונה ושיעור ההיענות היה מוגבר ורק 3% לא היו דבקים בטיפול. במחקר TIME כ – 23% דיווח שלא דבקו בטיפול בבוקר וכ- 39% בערב. שני מחקרים שנמשכים עכשיו יכולים להוסיף מידע נוסף. The BedMed trial (Bedtime Versus Morning Use of Antihypertensives for Cardiovascular Risk Reduction) מבוצע בקנדה והשני BedMed-Frail trial (Does the Potential Benefit of Bedtime Antihypertensive Prescribing Extend to Frail Populations שעוקב אחרי הסיכונים והתועלות של טיפול תרופתי בלילה בחולים עם סיכון גבוה לנפילות. במחקר TIME שיעור הנפילות בלילה היה כ – 21% וכ- 22% בטיפול ביום. גם שיעור השברים היה דומה. אחת ההצעות היא שיש לבצע גישה אישית לזמן מתן התרופות. צויין גם שמרבית החולים מעדיפים ליטול את התרופות בבוקר.
Kuehn BM. No Benefit Seen for Nighttime Dosing Over Morning Dosing for Antihypertensive Medications. Circulation. 2023 Feb 7;147(6):512-514.
הערה
הבאתי בזמנו את שני המחקרים הנ"ל וטענתי היתה שבמחקר Hygia בוצע ניטור לחץ הדם במשך 24 שעות ולכן ניתן היה לקבוע מה היה לחץ הדם בכל שעות הלילה ואת מצב ה – dipping בעוד שבמחקר TIME זה לא בוצע. בנוסף, למספר סוגי התרופות יש חשיבות גדולה מאד הן בבוקר והן לפני השינה והאם ניתן היה לחלק את התרופות לבוקר ולערב כאשר בכל אחת מהן קיימות תרופות שונות. יש לציין גם שמחקר TIMEלא פורסם עדיין במלואו ולכן עד לפרסומו הוויכוח עדיין לא נגמר. נקווה שתוצאות שני המחקרים החדשים יראו לנו מי צדק מבין שני המחקרים שפורסמו עד כה.