מטרת הסקירה והמטה- אנליזה שבוצעה במספר מרכזים רפואיים אוניברסיטאיים בארה"ב היתה להשוות את היעילות של מתן תרופה נגד יל"ד בבוקר לעומת בערב. התוצאים היו פרמטרים (במשך היום, במשך הלילה ובמשך 24/48 שעות) ב – ABPM של הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי והתוצאים ה – CV.
ב – 72 מחקרים מבוקרים שנכללו נמצא שמתן תרופה בערב הוריד באופן מובהק את הפרמטרים האמבולטוריים של לחץ הדם: הלחץ הסיסטולי ב – 24/48 שעות (הבדל מובהק ב- 1.41 ממ"כ), את הדיאסטולי (הבדל מובהק ב- 0.60 ממ"כ), הסיסטולי בלילה (הבדל מובהק ב- 4.09 ממ"כ), הדיאסטולי בלילה (הבדל מובהק ב – 2.57), עם ירידה קטנה ביום (הבדל מובהק ב – 0.94 ממ"כ), דיאסטולי (הבדל מובהק ב – 0.84 ממ"כ) ואת האירועים ה – CV הגדולים ופחות אירועים CV בהשוואה למתן התרופה בבוקר.
מצד שני, כאשר הוציאו מהעיבוד את הנתונים של מחקר Hermida (23 מחקרים עם 25,734 חולים) ההשפעה לעיל של מתן התרופה בערב נחלשת ואינה מובהקת של לחץ הדם האמבולטורי ב – 24/48 שעות, לחץ הדם ביום ואת האירועים ה – CV הגדולים וכן ירידה נמוכה יותר בלחץ הסיסטולי והדיאסטולי בלילה.
Maqsood MH, Messerli FH, Skolnick AH, et al. Timing of Antihypertensive Drug Therapy: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials. Hypertension. 2023 May 22. Epub ahead of print.
הערה
בדרך כלל ניטלות תרופות נגד יל"ד בבוקר. במספר מחקרים מהמרכז של Hermida וחב' בספרד נמצא שמתן תרופה לפני השינה קשור בירידה מובהקת באירועים ה – CV בגלל ירידה גדולה יותר בכל הפרמטרים של לחץ הדם האמבולטורי. קולות כנגד ממצאיו של Hermida בעיקר כנגד מחקרי MAPEC ו – HAGIA החלו במשך 2 העשורים האחרונים וגם מכתב שפורסם ב – European Heart Journal בשנת 2020 שאמנם ציין שלא ניתן היה למצוא התנהלות בלתי נכונה מבחינה מדעית אבל מצריכה התייחסות לכמה ממצאים במחקר זה.
בתוצאות המטה-אנליזה הנוכחית נמצאו אותם ממצאים כמו במחקר של Hermida שחלק גדול מהמשתתפים כללו גם את משתתפיו. לכן, כאשר הוצאו משתתפיו של Hemida מהעיבוד נמצאה ירידה קטנה יותר אבל מובהקת בלחץ האמבולטורי בלילה במתן התרופה בערב בהשוואה למתן בבוקר אבל לא היה מובהק בפרמטרים האחרים של הלחץ האמבולטורי. מסקנת עורכי המטה-אנליזה היא שיש להמשיך בנטילת תרופות ליל"ד בשעת היום שהיא נוחה אבל להקפיד על דבקות וצמצום השפעות בלתי רצויות.