מטרת המחקר הישראלי מסוג "חתך" שבוצע בקרב מועמדים צעירים רבים לגיוס לצה"ל היתה לבדוק את הקשר בין מיגרנה ליל"ד. נכללו 2.155.077 בגיל ממוצע של 17.2±0.5 לפני הגיוס בין 1990 ל – 2019. כלם מוינו ליל"ד ואלו עם חשד עברו בירור מקיף לאישור אבחנה זאת. אבחנת מיגרנה בוצעה ע"י נוירולוגים מומחים. שימוש במודלים לוגיסטים רגרסיביים לאחר תקנון למשתנים אפשריים שימשו להערכת יחס הסיכון ליל"ד בקרב אלו עם מיגרנה. מתוך כלל המתבגרים 31,314 אובחנו כסובלים ממיגרנה, ו – 444 (0.7%) אובחנו כסובלים מיל"ד בהשוואה ל – 4,570 (0.2%) בקרב אלו שלא סבלו ממיגרנה עם יחס סיכון מובהק ומתוקנן של 3.01). הקשר היה חזק יותר באלו עם מיגרנה חמורה ומובהקת של 4.41. הקשר היה גם חזק יותר ומובהק עם יל"ד חמור עם יחס סיכון מתוקנן של 3.34 מאשר יל"ד קל מתוקנן ומובהק של 2.67.
Akavian I, Nitzan I, Twig G, et al. Association Between Migraine and Hypertension in 2 Million Adolescents. Hypertension. 2025 Sep 4. Epub ahead of print.
הערה
מחקר זה הראה שקיים קשר מובהק בין מיגרנה ליל"ד עם ביטוי חזק יותר במתבגרים כולל מיגרנה בחומרה גדולה יותר. ממצאים אלו מניחים שמתבגרים עם מיגרנה יגיבו טוב יותר מניפוי אלו שסובלים מיל"ד וטיפול להורדתו. בעיבוד הנוכחי נמצא קשר חזק יותר במיגרנה חמורה מאד מאשר נמצאים במקרי מיגרנה. יתר מכך, הסיכון ליל"ד חמור היה גדול יותר ליל"ד פחות חמור באלו עם מיגרנה. תת- עיבוד תומך כתלוי-מינון בעלייה בסיכון ליל"ד וגם לחמור יותר. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהראו הבדלים בסיכון ליתר לחץ דם כאשר מאבחנים מיגרנה עם או בלי אאורה. הם גם תואמים למחקר קודם שהדגים קשר חזק יותר בין יתר לחץ דם למיגרנה במקרים של יתר לחץ דם ממושך ובלתי מאוזן. ממצאים אלה מעלים את האפשרות של השפעה הדרגתית שמוסיפה ממד נוסף לקשר שבין מיגרנה ליתר לחץ דם ותומכים בתוקף התוצאות במחקר הנוכחי.;קיימת אפשרות שהגיל הצעיר של אוכלוסיית המחקר תורמת להבדל המתון יחסית של מיגרנה עם שכיחות של 3.1% בנשים ושל 2.7% בגברים. המנגנון להבדל זה נובע כנראה מאי יציבות של אסטרוגן שיכול להשפיע על הפתופיזיולוגיה של המיגרנה ושינויים הורמונלים יכולים כנראה להשפיע על התיפקוד הואסקולרי. מחקרים אפידמיולוגיים תומכים גם הם במחלה מגדרית של מחלה ואסקולרית בנשים עם רגישות גדולה יותר לחלות במיגרנה. המנגנון שגורם לכך אינו ברור עדיין. אבל במחקר חדש שבודק את כל ה – DNA לזיהוי שונות שקשורה במחלה ספציפית או תורשתית (genome-wide association study) נמצא שללחץ הדם ולמיגרנה יש גנים משותפים שתומך ברעיון שמצבים ביולוגיים משותפים מונחים ביסוד שני מצבים אלו. גנים משותפים אלו קשורים עם התפתחות ווסקולרית, תיפקוד האנדותל והומאוסטזה של סידן. לשתי מחלות אלו יש שכיחות גדולה שגורמות לנכות ותמותה. מיגרנה קשורה בסיכון מוגבר לשבץ מוחי איסכמי או דימומי ולאוטם שריר הלב. יש לבצע ניפוי מוקדם לחולי מיגרנה, יל"ד וגורמי סיכון ווסקולריים אחרים להורדת תופעות לוואי והקשר עם תחלואה ותמותה. מגבלת המחקר העיקרית היותו מסוג "חתך" ולכן לא ניתן להסיק על סיבתיות אם כי החוקרים טוענים שלממצא היה קשו חזק במבחן רגישות במדגם גדול מאד של משתתפים.