האם השימוש בסטטינים מעלה את הסיכון לדמם תת־עכבישי?

מטרת המחקר מסוג מקרה־בקרה שבוצע באוכלוסייה ביפן היתה לבדוק את הקשר בין סטטינים לבין דמם תת־עכביש תוך שימוש במאגר נתוני תביעות הביטוח הלאומי היפני מינואר 2005 עד אוגוסט 2021. נכללו אנשים בגיל עד 74 שאושפזו בפעם הראשונה בגלל דמם תת-עכבישי. הבקרה נקבעה לכל חולה ותוקננה לגיל, מגדר ולתקופת המעקב. החשיפה לסטטינים (שימוש, קרבה בזמן, ומשך השימוש) הוערכה לפני התרחשות הדימום התת-עכבישי. נבדק גם האם לקשר בין הטיפול בסטטין ומשך הטיפול השתנה בגלל שימוש בתרופות ליל"ד. אובחנו 3,498 מקרים של דמם תת-עכבישי ו – 13,992 שמשו כבקרה. הטיפול בסטטינים כלל 12.2% מקרי דמם תת-עככישי ו- 12.7% בבקרה ולאחר תקנון נמצא שהטיפול בסטטין הוריד באופן מובהק את הסיכון לדמם תת-עכבישי ב – 19% אבל רק באלו עם היסטוריה של יל"ד או מחלה צרברו-וסקולרית.

Hagiwara M, Maeda-Minami A, Matano F, et al. Association Between Statin Use and Risk of Subarachnoid Hemorrhage: A Case-Control Study Using Large-Scale Claims Data. Stroke. 2025 Sep;56(9):2597-2604.

הערה

תוצאות מחקר זה מראות שטיפול בסטטינים יכול להוריד את הסיכון המובהק לדמם תת-עכבישי רק בחולים עם היסטוריה של יל"ד ומחלות צרברווסקולרית ועקביים עם מחקרים בסיסיים קודמים. סטטינים ידועים בתכונתם להוריד את רמות הכולסטרול, אבל הם מפעילים גם השפעות נוגדות דלקת על דופן כלי הדם, הנקראות השפעות פליאוטרופיות. במודלים ניסויים בבעלי חיים, נמצא שסטטינים יכולים לעכב את התקדמותם של מפרצות ואף למנוע את היווצרותן על ידי דיכוי הפעלת  גורם הגרעין קאפא-בי בדופן המפרצת. בין הגנים הקשורים לדלקת שמופעלים על ידי  גורם הגרעין קאפא-בי בדופן המפרצת נמצאים גנים שמפרקים את החומר החוץ תאי של דופן המפרצת וגם מעודדים מוות תאי מתוכנן של תאי השריר החלק בדופן המפרצת שהופכת לדקיקה יותר. ויסות גנים אלה שקשורים לדלקת יכולים לעזור לסטטינים להוריד את הסיכון לדימום תת-עכבישי. במחקר הנוכחי לא נמצאו הבדלים מובהקים בקשר בין הטיפול בסטטינים לירידת הדמום התת-עכבישי. במחקרים קליניים קודמים נמצאו תוצאות מעורבות ורק במעטים נמצא קשר מובהק בעוד שבמרביתם לא נמצא כל קשר. במודלים בבעלי חיים, נמצא כי עובי שכבת המדיה בדופן המפרצת לא עלה לאחר חודש של טיפול בסטטינים  אבל נטה לעלות רק לאחר שלושה חדשי טיפול. ייתכן כי גודל המדגם הקטן יכול להסביר את היעדר המובהקות הסטטיסטית לכן יש צורך לבצע מחקרים רחבי היקף יותר כדי לבדוק לעומק משתנים אלה. מגבלות המחקר הן שהוא נערך רק ביפנים, כי כנראה שיש הבדל אתני בתגובה לסטטינים של אסיאטים לעומת לבנים ולא בוצעה כל בדיקה למידת הדבקות בנטילת הסטטינים.