ניטור לחץ דם מחוץ לחדר הרופא, דהיינו, בחדר שקט, ללא נוכחות איש, לפחות ללא נוכחות רופא, משך זמן מסוים נחשבת דרך נאותה כדי לעקוף את נושא לחץ הדם של החלוק הלבן. המחברים שאלו את עצמם אם לא נכון יותר לעשות זאת בחד ההמתנה. כך ייחסך מקום והבדיקה תבוצע במקום חי, עם תנועה אנושית בסביבה, בדומה לחיים עצמם…התוצאות מעניינות ולא לגמרי צפויות…
המחברים ביצעו ניטור לחץ דם אמבולטורי של 24 שעות שעל פי קבעו אם לפציינט לחץ דם גבוה. כמו כן נמדד לחץ דם בידי הרופא או האחות, בחדר מבודד, 4 מדידות, אחת כל 5 דקות ובחדר המתנה, בלי אישור לשוחח, 3 מדידות, אחת כל שלש דקות.
בממוצע, המדידות בחדר המתנה היו דומות, אם כי נמוכות ב-3 ממ"כ מהמדידות של הרופא. המדידות בחדר מבודד היו זהות לממוצע היום של ההולטר. עם זאת, כאשר הגדירו יתר לחץ דם כ-140/90 ומעלה אצל הרופא ו-135/85 ומעלה ביום על סמך ההולטר ביום ומדידות בחדר מבודד, 140/85 בחדר המתנה [על פי חישוב מורכב], נמצא שבחדר המתנה היה זיהוי טוב יותר של לחץ דם של החלוק הלבן ושל מאשר בחדר מבודד; לעומת זאת, בזיהוי masked hypertension הדיוק האבחנתי היה טוב יותר בחדר מבודד (88%) מאשר בחדר המתנה (73%). החוקרים מסיקים שלחץ דם בחדר המתנה הוא כלי טוב, זמין וקל לתפעול בעיקר בהעדר גישה לציוד של ניטור 24 שעות.
הערה:
החוקרים הניחו מספר הנחות, לאו דווקא מוכחות, כדי לערוך את ההשוואות שלהם, אבל המסר הסופי גם מענין, גם שווה בדיקה וגם ישים: אפשר למדד לחץ דם בחדר המתנה מספר פעמים במכשיר פשוט, והמדידה הזו טובה לא פחות מהמדידה בחדר הרופא. בסופו של דבר, מי שרוצה לגלות masked hypertension ברצינות, וזוהי תסמונת חשובה, יצטרך לבצע הולטר של 24 שעות. במערכת הבריאות שלנו, עם כל ענייה ומגרעותיה, הולטר לחץ דם נגיש לרוב האוכלוסיה [אינני בטוח לגבי הפריפריה..], אלא שיש לבצע אותו כהלכה..
Sánchez Bacaicoa et al: Automated Office Blood Pressure Measurements in Waiting Room or Isolated Room for Diagnosis and Phenotyping of Hypertension. Journal of the American Heart Association 14: 20, https://doi.org/10.1161/JAHA.124.038011