מטרת המחקר שבוצע במספר בתי חולים של תינוקות בארה"ב היתה לבדוק את הקשר בין הפרעה היפרטנסיבית בעיקר, בקדם- אקלמפסיה בהיריון. המחקר הפרוספקטיבי כלל עוקבה של 395 פגים (הריון שווה או מעל 32 שבועות) ממספר איזורים עם יחידות לטיפול נמרץ בפגים באוהיו מספטמבר 2016 ועד נובמבר 2019. העיבוד נערך באוגוסט 2022. הפרעה היפרטנסיבית בהיריון הוגדרה כאבחנת יל"ד כרוני או היריוני של האם או בגלל קדם- אקלמפסיה בהיריון. בוצע MRI של המוח בזמן שנחשב למועד הלידה. התפתחות נוירולוגית נבדקה בשני סולמות לגיל מתוקן בין 22 ל – 26 חודשים. נבדק קשר עצמאי של הפרעה היפרטנסיבית בהיריון וקדם- אקלמפסיה על הקוגניציה (התוצא הראשוני), השפה וההתפתחות המוטורית תוך תקנון לערפלנים. הקשר בין הפרעה היפרטנסיבית בהיריון עם משקל הלידה והפרעות מוחיות נבדק בעוקבה של 385 פגים עם גיל לידה חציוני של 39.6 שבועות, משקל לידה 1.230 גרם. הקשר בין הפרעה היפרטנסיבית בהיריון ומדדי הקוגניציה סווגו חלקית בגלל הנזק למוח בגיל שבו הפג הגיע באופן מובהק לגיל של תינוק שנולד בזמן ונמצא, שחשיפה להפרעה היפרטנסיבית בהיריון היתה בקשר שלילי מובהק למדדי הקוגניציה והשפה.
Jain S, Fu TT, Barnes-Davis ME, Sahay RD, et al. Cincinnati Infant Neurodevelopment Early Prediction Study (CINEPS) Investigators. Maternal Hypertension and Adverse Neurodevelopment in a Cohort of Preterm Infants. JAMA Netw Open. 2025 Apr 1;8(4):e257788.
הערה
במחקר העוקבה הפרוספקטיבי הרב-מרכזי נמצא שהפרעה היפרטנסיבית בהיריון היתה קשורה בהפרעה בהתפתחות בקוגניציה ובשפה בפגים ללא כל קשר עם גורמים סב-לידתיים. השפעה זאת היתה מוגברת בפגים שנולדו לאם עם יל"ד היריוני או קדם- אקלמפסיה וההנחה היא שהפרעה להתהוות השליה יכולה להיות קשורה בהתפתחות נוירולוגית חמורה יותר בפגים שנחשפו. השפעות אלו נגרמו בחלקן ע"י התפתחות בלתי תקינה של המוח או מפגיעה בו. בניגוד למחקרים קודמים המחקר הנוכחי מתוקנן לדלקת של השליה שהיא גורם סיכון חשוב מאד ללידה מוקדמת מדי ולחסר התפתחות נוירולוגית של הילוד. פגים ללא הפרעה היפרטנסיבית בהיריון היו חשופים כמעט פי שניים בהשוואה לתהליך דלקתי של השליה ובהשוואה לאלו עם הפרעה היפרטנסיבית בהיריון (20%), ממצא שתומך בסיבתיות לאחר תקנון ערפלנים אלו במודל שבו השתמשו. הקשר בין הפרעה היפרוטנסיבית להתפתחות הקוגניטיבית מתווך ע"י השפעתו השלילית על התפתחות המוקדמת של המוח מהווה כ – 24% מההשפעה הכוללת ולא כתוצאה מעיכוב בגדילה העוברית. בהדמיית MRI של המוח גם בפגיעות מוחיות או עיכוב בהבשלה בגיל שחושב לזמן הלידה נמצאה באחד המדדים שנבדקו כמשקף את התפתחותם של הילודים עד גיל 10 ושהמדד קשור גם בהשפעה מובהקת בחומר הלבן. ממצאים אלו תומכים בקשר בין הפרעה היפרטנסיבית בהיריון לבין חריגות מוחיות מוקדמות והשפעות שליליות אפשריות על התפתחות קוגניטיבית ושפתית. ייתכן שהשפעות אלה נובעות מגורמים כגון היפוקסיה-איסכמיה, עקה חימצונית ודלקת כפי שהודגם במודלים בבעלי חיים. ממצאים אלה תומכים בחשיבות לשלוב הדמיה מוחית והתפתחות נוירולוגית של תינוקות כמדדים עיקריים במחקרים קליניים עתידיים שיבחנו טיפולים להפרעה היפרטנסיבית בהיריון או לרעלת היריון אצל נשים הרות.