מטרת המחקר שבוצע במסגרת אוניברסיטת קליפורניה היתה לבדוק את השכיחות וההתפלגות של תת- סוגים של יל"ד – סיסטולי בדיד, דיאסטולי בדיד וסיסטולי- דיאסטולי לפי גיל, מין וגזע/אתניות על פי סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב (NHANES) בין השנים 1999 ל-2020. במחקר התבססו על ההגדרה המעודכנת של יל"ד משנת 2017 של .ACC/AHA בנוסף, נבדק הקשר של כל תת-הסוג לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה כללית. השכיחות הכוללת של יל"ד בקרב מבוגרים בארה"ב היתה 47.4%. עם העלייה בגיל, ירדה השכיחות של יל"ד דיאסטולי בדיד בעוד שהשכיחות של יל"ד סיסטולי בדיד ויל"ד סיסטולי בדיד ויל"ד סיסטולי-דיאסטולי עלתה, כאשר יל"ד סיסטולי-דיאסטולי הגיע לשיא בעשור השישי לחיים ולאחר מכן פחת. יותר מ-80% בגיל 80, מהאנשים עם יל"ד היו עם יל"ד סיסטולי בדיד. תת-עוקבה מ – NHANES 1999-2008 עם מעקב עד 2018 הראתה שלחץ סיסטולי בדיד ודיאסטולי בדיד היו קשורים באופן חזק ומובהק עם סיכון ..מוגבר למחלה CV (יחס סיכון של 1.18) ותמותה מכל סיבה (יחס סיכון מובהק של 1.28).
Tang KS, Jones JE, Fan W, Wong ND. Prevalence and Mortality Trends of Hypertension Subtypes Among US Adults: An Analysis of the National Health and Nutrition Examination Survey. Am J Hypertens. 2025 Apr 15;38(5):303-312.
הערה
בהתבסס על ערכי הסף החדשים מ-2017, מראה המחקר הנוכחי שיל"ד דיאסטולי בדיד הוא תת-הסוג השכיח ביותר בקרב צעירים, ויל"ד סיסטולי בדיד הוא השכיח ביותר בקרב מבוגרים. יל"ד סיסטולי-דיאסטולי מגיע לשיא בשנות ה-50 לחיים והוא גם חזאי מובהק לתמותה קרדיווסקולרית וכללית. עיבודים קודמים של נתוני NHANES עדכניים הצביעו על מגמות דומות, בעיקר בשכיחות יל"ד דיאסטולי בדיד. נתוני המחקר הנוכחי מצביעים על מגמות דומות לאלה שנצפו באוכלוסיות מזרח-אסייתיות. גם השכיחות הממוצעת של יל"ד דיאסטולי בדיד במחקר הנוכחי דומה לזו שנמצאה במחקר על בסיס מאגר הנתונים של UK Biobank (2006–2010). כמחצית מהמבוגרים בעיבוד הנוכחי טופלו בהצלחה לערכי לחץ דם של מתחת ל-130/80 ממ"כ. ממצא זה מעיד על מודעות גוברת לטיפול ביל"ד בארה"ב וגם ברחבי העולם. הסיבות לשינוי זה עשויות להיות מגוונות וכוללות שינויים דמוגרפיים, עלייה בשכיחות מחלות נלוות (כמו השמנת יתר ומחלת הקורונה (על שליטה בלחץ דם והיענות לטיפול תרופתי. עיבוד תתי-הקבוצות לפי מגדר הראו הבדלים מזעריים בלבד בסיכון לתמותה בין תתי-הסוגים עם היעדר הבדל מובהק בין גברים ונשים. ממצא זה תואם מחקרים קודמים שהראו שיל"ד הוא חזאי לתמותה קרדיווסקולרית בשני המגדרים אפילו בנשים בלחצים סיסטוליים נמוכים יותר. מחקרים קודמים הצביעו על הבדלים משמעותיים בשכיחות, מודעות ושליטה על יל"ד בין קבוצות אתניות. העיבוד הנוכחי מוסיף ומראה נטייה גבוהה יותר לתמותה כללית וקרדיווסקולרית בקרב מבוגרים שחורים לא-היספניים בארה"ב עם יל"ד סיסטולי בדיד בהשוואה לקבוצות אתניות אחרות שנובעים מהבדלים במודעות ובטיפול בין קבוצות אלו, כולל השפעות של גורמים חברתיים על שכיחות יל"ד ותוצאות קרדיווסקולריות. תתי-הסוגים יל"ד סיסטולי-דיאסטולי ולחץ סיסטולי בדיד נמצאו בקשר מובהק עם תמותה קרדיווסקולרית ותמותה כללית, בעוד שיל"ד דיאסטולי בדיד לא נמצא בקשר מובהק עם תמותה לאחר תיקנון למישתנים נוספים. לחץ דם סיסטולי מוכר כגורם סיכון עיקרי לתמותה בקרב מבוגרים מעל גיל 50, אף שיש עדויות לקשר בין לחץ דם דיאסטולי ותמותה בגילאים צעירים יותר. מחקרים נוספים הראו כי דופק פעימה מוגבר (DBP < 70 ממ"כ עם יל"ד סיסטולי הוא גורם סיכון עצמאי לאירועים קרדיווסקולריים. יש לתת תשומת לב לשליטה גם בלחץ הסיסטולי וגם בדיאסטולי ע"י שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי. אצל קשישים עם יל"ד סיסטולי בדיד יש להפחיתו בזהירות תוך התחשבות באי-הפחתה מופרזת של הלחץ הדיאסטולי או בהגדלת לחץ הפעימה.