מטרת במחקר הנורווגי היתה לבדוק את הקשר בין לחצי דם סיסטוליים שונים בגיל 40-43 ושינוי בלחץ הסיסטולי בגיל 40-43 ושינויים בלחץ הסיסטולי על בקוגניציה במשך 25 שנה. נכללו במחקר 2.424 אנשים שנולדו בשנת 1950 שנטלו חלק בתוכנית Age 40 Program (1990-1993) וב – Akershus Cardiac Examination (2012- 2015. החשיפה של הלחץ הסיסטולי בגיל 40-43 והתוצא היה התפקוד הקוגניטיבי בגיל 52-65 כפי שנבדקה ב – 3 מבחנים: Montreal Cognitive Assessment, Delayed recall trial from the Consortium to Establish a Registry for Alzheimer's Disease Word List Memory Task ו – Trail Making Test part B (TMT B (נתיב בו נמדדת הרגישות הקוגניטיבית לתיפקוד הביצועי) בגיל 40.1 ± 0.3 עם ממוצע הלחץ הסיסטולי של 128 ± 13 ב- Age 40 Program ובגיל 63.9 ± 0.6 עם ממוצע חץ סיסטולי של 138 ± 18 במחקר ACE 1950.
Walle-Hansen MM, Berge T, Vigen T, et al. Systolic blood pressure at age 40 and cognitive function 25 years later: the Akershus Cardiac Examination (ACE) 1950 Study. J Hypertens. 2023 Jan 1;41(1):132-139.
הערה
לחץ סיסטולי שווה או מעל 140 ממ"כ בגיל 40-43 היה קשור בירידה בתיפקוד של TMT B, שהוא תחום ספציפי למבחן קוגניטיבי שרגיש להפרעה וסקולרית. לא נמצא כל קשר בין רמה סיסטולית כל שהיא והתיפקוד הקוגניטיבי. בעיבוד הסטטיסטי שהשווה בין קבוצות עם לחץ דם שונות עם לחץ דם שווה או גבוה מ- 140 ממ"כ לא נמצא כל קשר באנשים עם לחץ סיסטולי בין 130 ל – 139 ממ"כ או בין 120 ל – 129 ממ"כ. מעניין, שמבחן TMT B לבדיקת התיפקוד הביצועי הוא תחום קוגניטיבי שרגיש מאד לנזק וסקולרי. תחום ספציפי זה יכול להסביר את הקשר החיובי בין יל"ד והירידה בביצוע המבחן. החלוקה לקבוצות של הלחץ הסיסטולי היתה מבוססת על ההנחיות ליל"ד ואפשרה השוואה של עיבוד סטטיסטי ע"י חלוקה לקבוצות שוות בערך. לחץ הדם כמשתנה מתמשך וקטגורי הראה תוצאות דומות בכל המודלים.