האם יציאה לגמלאות קשורה בשינויים לטובה על לחץ הדם במשך היום, אבל עם שינויים לא רצויים בלחץ הדם בשינה בעיקר בעובדי משמרות?

מטרת המחקר שבוצע בפינלנד היתה לבדוק שינויים בלחץ הדם האמבולטורי תוך מעבר לפרישה. נכללו 250 עובדים בגיל ממוצע 63, מהם 84% נשים ממחקר Finnish Retirement and Aging שהשתתפו במדידות לחץ דם שנתי במרפאה ו – 114 (גיל ממוצע 63.1 מהם 90% נשים) שעברו בממוצע של 2.7 (טווח 2-4) ניטורים אמבולטוריים של לחץ הדם במשך 24 שעות לפני ואחרי הפרישה לגמלאות.  מרבית השינויים במעקב נמצאו בלחץ הסיסטולי בלילה שירד עם הפרישה, עלה בזמן המעבר לפרישה והתיישר לאחר הפרישה (מובהק לפני פרישה לעומת המעבר לפרישה ומובהק לאחר פרישה לעומת המעבר לפרישה). לחץ הדם הסיסטולי ביום ותוך 24 שעות ירד ברובו לפני הפרישה (לא מובהק לפני הפרישה לעומת המעבר לפרישה). הלחץ הדיאסטולי ולחץ הדם במשך 24 שעות הראה ירידה יחסית עקבית במשך המעקב ללא הבדל בין זמני המדידות. נמצאה ירידה לילית (dipping) בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי לפני ותוך הפרישה ולא אחרי הפרישה. לחץ הדם עלה והירידה הלילית בלחץ הדם ירדה יותר מאשר אלו שעבדו רק ביום.

Karelius S, Vahtera J, Suorsa K, et al. Changes in ambulatory blood pressure during the transition to retirement. J Hypertens. 2023 Jan 1;41(1):187-193.

הערה

במחקר הנוכחי נמצאו שינויים לטובה בלחץ הדם בזמן הערות בקרב אנשים בגילאי ה – 60 לפני, במשך ואחרי הפרישה לגמלאות. בניגוד לכך, בעיקר בתקופת המעבר מעבודה לפרישה הלחץ הסיסטולי בשינה יכול לעלות. השינויים הבולטים ביותר בלחץ הסיסטולי נמצאו בזמן השינה שיורד לפני הפרישה, עולה בזמן המעבר לפרישה ונעשה יציב לאחר הפרישה. לחצי הדם הסיסטוליים והדיאסטוליים בערות יורדים במידה עקבית בזמן המעקב ללא שינוי ביניהם לפני ובמעבר אבל לא לאחר הפרישה. שינויים בלחץ הדם במשך 24 שעות יורדים לפני, לאחר ותוך המעבר לפרישה. ניתן אמנם להניח שממצאים אלו אינם נגרמים בעיקר ע"י הפרישה אבל מצד שני, הירידה נסוגה תוך המעבר לפרישה. פרישה יכולה להיות גורם המפתח של ממצאים אלו היות והם היו בכיוון ההפוך למצופה מהעלייה בגיל של המשתתפים.  ההנחה היא, שירידת הלחץ הסיסטולי תוך המעבר לפרישה נגרמת מהתרגשות מהיציאה מחיי עבודה לפרישה מלאה שיכולה להשפיע על לחץ הדם בזמן השינה. הנחה זאת היא סבירה היות וקיימת ראייה שדחק יכול להגביר את הפגיעות למחלות CV ע"י הפעלת המערכת הסימפתטית והציר ההיפותלמי – יתרת המוח ואת הפיקוח  המסובך האוטונומי של לחץ הדם השינה. מצד שני, התוצאים העיקריים יכולים לנבוע  בעובדים משמרות היות ונמצא קשר ברור בין שיטת זמן העבודה ולחץ הדם בלילה למרות מספר קטן של משתתפים. לחץ הדם בשינה עולה יותר בזמן המעבר לפרישה בעובדי משמרות מאשר בעבודה סדירה ביום והירידה הלילית בלחץ הדם היא גדולה יותר בעובדי משמרות מאשר בעובדים רק ביום. ממצאי מחקר זה מדגישים גם את השפעת תצורת זמן העבודה על השונות בערכי לחץ הדם. על מחקרים עתידיים יש לאשר ממצאי מחקר זה והאם התוצאות יאושרו שקיים קשר בין פרישה לגימלאות ולחץ הדם האמבולטורי.