מטרת המחקר הרב-מרכזי CATIS שבוצע בסין היתה לבדוק השפעת טיפול מוקדם ליל"ד על התמותה, נכות גדולה והאירועים הוואסקולריים בקרב חולים עם אירוע מוחי חד בהתאם לרמת לחץ הדם הסיסטולי הבסיסי. הוקצו אקראית 4,071 חולים עם אירוע מוחי איסכמי שלחץ דמם הסיסטולי היה בין 140 ונמוך מ – 220 ממ"כ לקבלת טיפול ליל"ד או להפסקת כל טיפול ליל"ד תוך האישפוז. משלב התוצא הראשוני היה תמותה ונכות גדולה והתוצאים המשניים הושוו בין הטיפול לבקרה שרובדו לערכי לחץ הדם הסיסטולי הבסיסיים של נמוכים מ – 160, בין 160-179 ולפחות 180 ממ"כ. לאחר 24 שעות מאז ההקצאה האקראית נמצאה ירידה מובהקת בלחץ הדם בקרב 3 הקבוצות של ערכי לחץ הדם בבסיס שקיבלו טיפול לעומת אלו ללא טיפול. לא נמצא כל הבדל בין התוצא הראשוני והשניוני בין 3 קבוצות הטיפול לעומת הבקרה לאחר 14 יום או עם השיחרור מאישפוז. עם כל זאת, נמצאה אינטראקציה מובהקת ביו הטיפול ביל"ד ולחץ הדם הסיסטולי הבסיסי (בשלושת הקבוצות) והתמותה באלו עם לחץ סיסטולי בבסיס נמוך מ – 60 ממ"כ או באלו עם לחץ דם לפחות 180 ממ"כ. לא נמצאה כל הבדל מובהק בתוצאים לאחר 3 חודשי מעקב.
He WJ, Zhong C, Xu T, et al. Early antihypertensive treatment and clinical outcomes in acute ischemic stroke: subgroup analysis by baseline blood pressure. J Hypertens. 2018 Jan 31. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
תוצאות מחקר זה מראות שלא נמצא הבדל מובהק במשלב של תמותה או נכות קשה בין טיפול ללא טיפול בקרב חולים עם לחץ סיסטולי בין 180 ל – 220 ממ"כ. ההנחיות כיום הן שאין לתת כל טיפול להורדת לחץ הדם אלא רק עם הלחץ הסיסטולי הוא מעל 220 ממ"כ או הלחץ הדיאסטולי הוא גדול מ – 120 ממ"כ. במרבית מחקרי העוקבה הפרוספקטיביים דווח על קשר בצורת U בין לחץ הדם בשלב החד לבין תוצאות גרועות בחולים עם אירוע מוחי איסכמי כאשר עלייה גבוהה מאד היתה קשורה בתוצאות קליניות גרועות. ב – International Stroke Study נמצאה עלייה בתמותה של 17.9% לכל ירידה סיסטולית של 10 ממ"כ בקרב חולים עם לחץ סיסטולי נמוך מ – 150 ממ"כ ועלייה של 3.8% לכל עלייה של סיסטולית של 10 ממ"כ בקרב חולים עם לחץ סיסטולי מעל 150 ממ"כ. נראה שהוויכוח האם להוריד את לחץ הדם באירועים מוחיים איסכמיים ואם כן, מאיזה ערך עדיין לא נגמר. נצטרך למחקרים נוספים בשטח זה.