מטרת העיבוד של חוקרים מאוניברסיטת פלורידה בגיינסביל היתה לבדוק השפעת טיפול משולב לעומת טיפול יחיד על לחץ הפעימה. הטיפול הנמרץ במחקר SPRINT להורדת לחץ הדם מתחת ל – 120 ממ"כ היה או ע"י תרופה יחידה או עם 2-3 תרופות תוך שימוש בשילוב תרופה דיורטית תיאזידית ו/או ACEI או ARB ו/או CCB. החוקרים חילקו את החולים לשתי קבוצות – טיפול יחיד (206 חולים) או שילוב (593 חולים) של שתי תרופות. חולים שהוסיפו או הורידו תרופות תוך 12 חודשים של המעקב הוצאו מהעיבוד. נערך חישוב של שנוי בלחץ הפעימה מהבסיס עד 12 חודשי מעקב. ירידת לחץ הפעימה תוך תיקנון לגיל, מגדר, גזע, BMI, שימוש בסטטין ואספירין בטיפול המשולב היתה גדולה יותר ומובהקת (ירידה של 9.54 לעומת 7.63 ממ"כ). הממצאים היו עקביים גם בביקורים שנערכו כל 3 חודשים. לא נמצא הבדל במגדר בהורדת לחץ הפעימה.
Sonawane KB, Deshmukh AA, Segal MS. Pulse pressure, arterial stiffening, and the efficacy of renin-angiotensin system inhibitor combinations. J Hum Hypertens. 2017 Dec 11. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
לחץ הפעימה משקף את מידת קשיות העורקים שמעלה את מתח שנוצר אחרי התכווצות הלב והוא אחד הגורמים לפרפור פרוזדורים. המנגנון המדוייק אינו ברור אבל הקשר בין לחץ הפעימה ופרפור הפרוזדורים נמצא במחקרים רבים. הממצאים בעיבוד הנוכחי שהם מוקדמים אבל מראים שלשילוב של מעכבי RAS ביחד עם תיאזיד או CCB יש יעילות גדולה יותר בהורדת לחץ הפעימה (הורדת קשיות העורקים בהשוואה לטיפול בתרופה אחת). הממצא תומך בגישה שטיפול משולב עדיף על טיפול יחיד בהורדת הסיכון ה – CV בכלל ואת הסיכון לפרפור פרוזדורים בפרט. כידוע, בהנחיות האמריקאיות החדשות טיפול התחלתי בשתי תרופות מסוגים שונים (נפרדות או משולבות) מומלצת במבוגרים עם דרגה 2 של יל"ד (140/90 ממ"כ או יותר) וממוצע לחץ דם גבוה יותר מ – 20/10 ממ"כ מעל יעד לחץ הדם (נמוך מ – 130/80 ממ"כ). אני מתחיל בכל חולה חדש טיפול משולב במינון נמוך תוך הסתמכות על שילוב של תרופה מורידה נפח עם תרופה שמורידה את התכווצות העורקים.