מטרת העיבוד לאחר מעשה של המחקר הצרפתי-אמריקאי שבוצע בעוקבה אמריקאית במחקר TOPCAT (Treatment of Preserved Cardiac Function Heart Failure with an Aldosterone Antagonist ) היתה לבדוק האם טיפול בספירונולקטון משפר את איזון לחץ הדם בחולי אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור ויל"ד עמיד לטיפול. חולים עם יל"ד עמיד לטיפול עם לחץ דם סיסטולי בבסיס בין 140 ל – 160 ממ"כ (עם 3 תרופות או יותר) ואי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור הוקצו אקראית לספירונולקטון או לפלצבו. נבדקה השפעת הטיפול על הורדת לחץ הדם תוך שיוך השפעה זאת למשלב התוצא הראשוני של תמותה מסיבה CV, הצלחה בטיפול בדום לב או אישפוז בגלל אי ספיקת לב. זוהו 403 חולים עם יל"ד עמיד לטיפול ואי ספיקת לב שבהשוואה לחולים ללא עמידות לטיפול היו בו יותר נשים, לא לבנים, סוכרתיים עם מקטע פליטה גדול יותר של החדר השמאלי, עם BMI גבוה יותר ועם רמת המוגלובין נמוכה יותר. הטיפול בספירונולקטון (ממינון 15 ועד 45 מ"ג ליום) באלו עם יל"ד עמיד לטיפול הוריד את לחץ הדם באופן מובהק תוך 8 חודשים ב – 6.1 ממ"כ לעומת 2.9 ממ"כ ע"י פלצבו. לחץ הדם אוזן באופן מובהק תוך 4 שבועות בקרב 63% ממטופלי הספירונולקטון לעומת 46% במטופלי הפלצבו עם תגובות דומות לאחר 8 שבועות, 4 ו – 8 חודשים. התועלת בטיפול בספירונולקטון בחולי יל"ד עמיד לטיפול היתה דומה מבחינת התוצא הראשוני כמו באלו ללא יל"ד עמיד לטיפול.
Rossignol P, Claggett B, Liu J, et al. Spironolactone and resistant hypertension in heart failure with preserved ejection fraction. Am J Hypertens. 2017 Dec 7. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
טיפול בנוגדי אלדוסטרון מומלץ כתרופה רביעית בטיפול בחולי יל"ד והצלחת הטיפול בו נמצאה במחקר ASCOT-BPLA. בעיבוד הנוכחי נמצאה ירידה בלחץ הדם כבר בשלבים הראשונים של הטיפול שנ0עיבוד לאחר מעשה של המחקרהראשונים של הטיפול בו ונממשך עד 8 חודשים.נשים, לא לבנים, בוכרתיים עם מקטע פליטה גדול יותר של החדר השמאלמשכה עד 8 חודשים. ממצא זה מרחיב את תוצאות מחקר PATHWAY-2 (ללא חולי אי ספיקת לב) בו נמצא שהוספת ספירונולקטון ל – 230 חולי יל"ד עמיד לטיפול ע"י חסם בטא וחסם אלפה הביא לאיזון לחץ הדם. במחקר PATHWAY-2 נכללו חולים עם eGFR ממוצע של 91 בעוד שבמחקר הנוכחי היה חציון ה – eGFR רק 62.8. למרות זאת, התוצאות הטובות במחקר TOPCAT שהושגו לאחר 8 חודשים לא השתנו גם בחולים בערכי eGFR נמוכים מ – 60 מ"ל/דקה. לא נמצא גם הבדל מובהק באינטראקציה בין קיום או אי קיום של יל"ד עמיד לטיפול וקבוצות הטיפול בהקשר לתוצא הראשוני שהשתפר מאד לאחר השימוש בספירונולקטון.