מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק את האינטראקציה המגדרית על הסיכון של חומצת השתן בהתפתחות של יל"ד חדש במחקר רטרוספקטיבי ארוך-טווח. נכללו 5,807 משתתפים בגיל ממוצע של 38 שלחץ דמם היה גבוה מ – 140/90 ממ"כ או אלו שקיבלו לאחרונה טיפול ליל"ד והוגדרו כיל"ד חדש. תוך מעקב של 10 שנים פיתחו 42.8% גברים ו – 22.2 נשים יל"ד. חזאים להתפתחות יל"ד היו מגדר זכרי, גיל מבוגר, BMI גבוה יותר, רמה גבוהה יותר של חומצת השתן וממוצע לחץ דם גבוה יותר. הקשר בין רמה גבוהה של חומצת השתן והיארעות גדולה יותר של יל"ד נשאר מובהק בנשים במודל רב-משתנים מתוקנן למשתנים קליניים שונים (יחס סיכון של 1.180) בעוד שהקשר עם גברים לא היה מובהק. האינטראקציה בין שני המגדרים היתה עם מובהקות סטטיסטית.
Nishio S, Maruyama Y, Sugano N, et al. Gender interaction of uric acid in the development of hypertension. Clin Exp Hypertens. 2017 Nov 28:1-6.
הערת פרופ' יודפת
במחקר הרטרוספקטיבי נמצא שקיימת אפשרות שחומצת השתן יכולה להיות גורם סיכון להתפתחות יל"ד בשני המגדרים. נשים נוטות יותר לסבול מיל"ד מאשר בגברים גם ללא היפראוריצמיה למרות ששיעור ההתפתחות של יל"ד הוא גבוה יותר בגברים. הקשר בין חומצת השתן ליל"ד נמצא במחקרים קודמים ובולט יותר בנשים ושרמה גבוהה של חומצת השתן קשורה בסיכון גדול יותר בנשים למחלה כלילית, לאוטם שריר הלב ולמחלת כליות כרונית. הסיבה לקשר החזק יותר בנשים אינה ברורה. רמת חומצת השתן בנשים נמוכה יותר מאשר בגברים ואחת ההצעות של החוקרים שנראית לי מצוצה מהאצבע היא שגורמי הסיכון האחרים בגברים (כמו השמנה, יל"ד, סוכרת, דיסליפידמיה והפרעה בתיפקוד הכליות) שכיחים ולכן הם סובלים יותר מתוצאות גורמי סיכון אלו ולרמת חומצת השתן יש לכן יחסית השפעה קטנה בעוד שאצל נשים יש לרמה גבוהה של חומצת השתן השפעה גדולה יותר על התפתחות של יל"ד.