מטרת העיבוד הנוכחי מנתוני 2,953 חולי יל"ד של NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey) משנת 2003-6 היתה לבדוק קשר בין רמה נמוכה של ויטמין D לבין יל"ד עמיד לטיפול. החולים סווגו לאלו עם יל"ד עמיד או לא עמיד לטיפול על פי מספר התרופות שהם קיבלו ולחסר בויטמין D אם 25(OH)D היה נמוך מ – 20 נ"ג/מ"ל. אותרו 362 (12%) כסובלים מיל"ד עמיד לטיפול ו – 2,591 עם יל"ד מאוזן. השכיחות של חסר בויטמין D בקרב אלו עם יל"ד עמיד לטיפול היתה 61% לעומת 46% באלו עם יל"ד מאוזן. יחס הסיכון המובהק של השילוב בין אלו עם יל"ד עמיד לטיפול וחסר בויטמין D היה 3.49 לאחר תיקנון למישתנים אחרים כמו גיל, תיפקוד כלייתי, השמנה ואתניות. יחס הסיכון המובהק של יל"ד עמיד לטיפול עם מחלת כליות כרונית היה 2.5, עם גיל מבוגר 1.034 ועם השמנה 1.048.
Alagacone S, Verga E, Verdolini R, et al. The association between vitamin D deficiency and the risk of resistant hypertension. Clin Exp Hypertens. 2019 Apr 2:1-4. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
בעיבוד הנוכחי מסוג "חתך" נמצא קשר מובהק בין חסר של ויטמין D ויל"ד עמיד לטיפול. סוג זה של עיבוד אינו מאפשר לקבוע שחסר בויטמין D גורם ליל"ד עמיד לטיפול שגם לא נמצא בכל מחקרי ההתערבות שבהם העלאת רמת הויטמין לרמה תקינה לא שיפרה את לחץ הדם כפי שלא נמצא כל קשר עם שיפור כל שהוא של הסיכון ה – CV כולל במחקר האחרון בויטמין D3. מחברי העיבוד מנסים למצוא מנגנון אפשרי על הקשר בין שני מישתנים אלו כמו שחסר ויטמין D מגביר את פעילות מערכת RAAS שקיימת גם בחולים עם אלדוסטרוניזם ראשוני שסובלים משכיחות גדולה יותר של יל"ד עמיד לטיפול. ויטמין D מוריד את הביטוי הגנטי ושיחרור של מתווכים פרו-דלקתיים שיכולים לגרום ליל"ד עמיד לטיפול. נמצא גם שתאים אנדותליאליים מכילים קולטנים של ויטמין D. לפי טענתם נמצא שטיפול ע"י ויטמין D משפר את תיפקוד האנדותל בחולי סוכרת עם חסר בויטמין D.