מטרת העיבוד לאחר מעשה של מחקר ALLHAT היתה לבדוק האם חולי יל"ד שמטופלים בדיורטיקה נוטים פחות לסבול מיל"ד עמיד לטיפול ואם יש לכך השפעה על הפרוגנוזה. חולי יל"ד במחקר רובדו אקראית לשלב ראשון של הטיפול עם כלורתאלידון, אמלודיפין או ליסינופריל. לאחר שתי שנות מעקב אובחן יל"ד עמיד לטיפול אם לחץ הדם היה שווה או מעל 140/90 ממ"כ עם 3 או יותר תרופות או מתחת ל – 140/90 ממ"כ עם 4 תרופות או יותר. השכיחות של יל"ד עמיד לטיפול והקשר שלו עם התוצא הראשוני (שילוב של אוטם שריר הלב ללא ועם תמותה) והשניוני (תמותה מכל סיבה, שבץ מוחי, אי ספיקת לב, מחלה כלילית משולבת ומחלה קרדיו-וסקולרית משולבת) לכל קבוצת טיפול. השכיחות של יל"ד עמיד לטיפול במטופלי הכלורתאלידון היתה 9.6%, במטופלי אמלודיפין – 11.4% ובמטופלי הליסינופריל – 19.7%. לאחר מעקב של 2.9 שנים היארעות התוצא הראשוני היתה דומה בין אלו שטופלו בכלורתאלידון בהשוואה לאמלודיפין או לליסינופריל. גם התוצא השניוני היה דומה במרבית ההשוואות פרט לרה-וסקןלריזציה כלילית ששכיחותה היתה גבוהה יותר באמלודיפין מאשר בכלורתאלידון (יחס סיכון מובהק של 1.86).
Bangalore S, Davis BR, Cushman WC, et al; ALLHAT Collaborative Research Group. Treatment- resistant hypertension and outcomes based on randomized treatment group in ALLHAT. Am J Med.Am J Med. 2017;130:439-448.e9.
הערת פרופ' יודפת
תוצאות עיבוד זה מראות שהשכיחות של יל"ד עמיד לטיפול היתה נמוכה באופן מובהק ע"י טיפול מבוסס-דיורטיקה לעומת טיפול שאינו מבוסס-דיורטיקה. למרות זאת, ההיארעות של התוצא הראשוני והשניוני היו דומות ברובן בקרב 3 קבוצות הטיפול ללא הבדל בהשפעה לרעה של יל"ד העמיד לטיפול שהיה שונה בשכיחותו בין זרועות הטיפול. מחקר ALLHAT מספק אפשרות לענות על השאלה האם השכיחות של יל"ד עמיד לטיפול היא שונה בין טיפול מבוסס – דיורטיקה לבין שאינו ממבוסס-דיורטיקה היות והמחקר היה פרוספקטיבי והתרופות כוילו להשגת המטרה. היה צפוי לכן למצוא כמו במחקרים רבים אחרים שהסיכון ה – CV יהיה שונה בין שלושת הזרועות לאור השכיחות השונה של יל"ד שעמיד לטיפול בין זרועות הטיפול אלא שדבר זה לא נמצא בעיבוד הנוכחי. השערת מחברי העיבוד היא שקיימת אפשרות שמטופלי הדיורטיקה היו בסיכון CV גדול יותר מאשר המטופלים בזרועות האחרות ומצד שני, שיעור השחורים עם יל"ד עמיד לטיפול בזרוע הליסינופריל היה גבוה יותר בהשוואה לאלו שטופלו בדיורטיקה. במספר מחקרים נמצא ששחורים עמידים יותר לטיפול ב – ACEI. כחסיד שמאמין באמינות מדידת לחץ הדם רק ע"י ניטור אמבולטורי אני מעלה בספק את האמינות של כל מחקר שמבוסס רק על מדידות במרפאה.