מטרת המחקר הסיני היתה לבדוק את מידת הדיוק של מדידת לחץ הדם בבית באיבחון של יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך בהשוואה לניטור אמבולטורי. השכיחות של יל"ד של החלוק הלבן היתה 19.9% במדידות בבית בחולי יל"ד ללא טיפול (573) לעומת 13.1% בניטור האמבולטורי ושכיחות של 13.1% במדידות בבית של יל"ד ממוסך לעומת 17.8% בניטור האמבולטורי. אבחנה של יל"ד קבוע נעשתה בקרב 46.4% בניטור אמבולטורי וב – 39.6% במדידות בבית (כל ההבדלים מובהקים). בחולים שקיבלו טיפול רק ההבדל בין השכיחות של יל"ד ממוסך לעומת השכיחות בניטור האמבולטורי היתה מובהקת (18.7% לעומת 14.5%). למדידות בבית היתה רגישות נמוכה (41%) בהשוואה ל – 87% בניטור האמבולטורי אבל סגוליות גבוהה (86% לעומת 94%) ללא כל קשר לטיפול או ללא טיפול ובהתאם לכך ערך ניבוי חיובי נמוך (41% לעומת 87%) וערך ניבוי שלילי גבוה (80% לעומת 94%) עם הסכמה אבחנתית בינונית. גיל מתקדם במטופלים ובלא מטופלים תרופתית היה קשור בשכיחות גבוהה ומובהקת של יל"ד של החלוק הלבן ושכיחות נמוכה של יל"ד ממוסך לפי ניטור אמבולטורי אבל לא במדידת לחץ הדם בבית.
Kang Y, Li Y, Huang QF, et al. Accuracy of home versus ambulatory blood pressure monitoring in the diagnosis of white coat and masked hypertension. 2015 Jun;33 Suppl 1:e7.
הערת פרופ' יודפת
תוצאות מחקר זה מראות שלמדידות בבית יש סגוליות גבוהה ורגישות נמוכה של יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך לעומת האיבחון ע"י ניטור אמבולטורי. המשמעות העיקרית של מחקר זה היא ששיעור מסויים שני סוגי יל"ד אלו אינו מאובחן ע"י מדידות בבית לעומת האבחנה בניטור אמבולטורי. אין כל ספק שניטור לחץ הדם למשך 24 שעות שכולל את שעות השינה הוא מדוייק הרבה יותר באיבחון יל"ד לכל סוגיו מאשר מדידות בבית גם אם הן נמדדות פעמיים ביום ובמשך מספר ימים רציף. אני סבור גם שאבחנת יל"ד בבית לפי ההנחיות הקיימות (שווה או מעל 135/85 ממ"כ) אינן נכונות ולמדנו מתוצאת המחקר הפרוספקטיבי ארוך הטווח IDHOCO שיל"ד מאובחן עם לחץ דם שווה או גבוה של 130/85 ממ"כ נחשב כבר כיל"ד.