מטרת המחקר שבוצע בארה"ב היתה לבדוק האם לחץ הדם המרכזי קשור ישירות במחלת צרברו-וסקולרית שקטה לעומת לחץ הדם הברכיאלי. שותפו במחקר Cardiovascular Abnormalities and Brain Lesions 993 אנשים, בגיל ממוצע של 71.7, מהם 37.9% נשים שעברו בדיקת אקו-לב, החזר גל העורק המרכזי ו – MRI. מחלה תת-קלינית צרברו-וסקולרית שקטה הוגדרה כאוטמים מוחיים שקטים ונפח האדרת החומר הלבן. לחצי הדם הברכיאליים והמרכזיים היו קשורים באופן עצמאי באוטמי מוח שקטים לאחר תיקנון למישתנים קליניים אבל לא בתיקנון אחד לשני. בעיבוד רב מישתנים לא נמצא כל קשר בין ערכי לחץ הדם הברכיאלי לבין הרבעון העליון של נפח האדרת החומר הלבן. לעומת זאת, הן לחץ הדם המרכזי והן לחץ הפעימה המרכזי היו קשורים באופן מובהק ברבעון העליון של נפח האדרת החומר הלבן גם לאחר תיקנון ללחץ הדם הברכיאלי.
Matsumoto K, Jin Z, Homma S, et al. Association Between Central Blood Pressure and Subclinical Cerebrovascular Disease in Older Adults. Hypertension. 2019 Dec 23: [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
לחץ הדם המרכזי הוא חזאי טוב יותר לתוצא ה – CV כולל מחלה במוח מאשר לחץ הדם הברכיאלי. לחץ הדם המרכזי מייצג בצורה מדייקת יותר את לחץ הזילוף של כלי הדם המרכזיים ולכן מתקבל על הדעת שלחץ הדם המרכזי אחראי להתפתחות של מחלה צרברו-וסקולרית תת-קלינית. במחקר הנוכחי נמצא שלחץ הדם הסיסטולי ולחץ הפעימה כמייצגים את הלחץ הפולסטיבי קשורים חזק יותר עם מחלה צרברו-וסקולרית שקטה מאשר הלחץ הברכיאלי. ממצאים אלו תואמים ממצאי מחקרים אחרים בשטח זה. ממצא נוסף הוא שערכי לחץ דם סיסטוליים ולחץ פעימה מרכזי גבוהים יותר קשורים בנפח האדרת החומר הלבן. ממצאים אלו וקודמים להם מראים גם שממצא זה הוא ללא קשר עם פרמטרים טרשתיים כולל עובי אינטימה-מדיה של עורקי התרדמה. איננו יודעים עדיין על הפתופיזיולוגיה של החומר הלבן אבל נראה כסביר שהחומר הלבן לפחות בחלקו הוא ממקור וסקולרי שבו הוא מייצג איזורים של דמיאלינציה, גליוזיס ,טרשת עורקים ואוטמי-מיקרו שנגרמים כנראה ע"י איסכמיה. מנגנונים אלו יכולים לשקף את העובדה שגורם הסיכון הכי עקבי להאדרת החומר הלבן הוא גיל מתקדם ויל"ד. זה יכול להסביר מדוע לחץ הדם המרכזי ולחץ הפעימה המרכזי מראים קשר חזק יותר עם נפח האדרת החומר הלבן מאשר לחץ הדם הברכיאלי. היות המחקר מסוג "חתך" אינו יכול כמובן להעיד על סיבתיות.