מטרת המטה-אנליזה היתה לבדוק את ההבדל בשינויים בלחץ הדם ע"י טיפול בשתי שיטות המדידה – במרפאה ובניטור אמבולטורי והשפעת גורמים קשורים. אותרו 52 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם כ – 9,500 מטופלים שבהם דווח על שינויים בלחץ הדם על פי שתי שיטות המדידה. הערכת הדלתה של לחץ הדם הסיסטולי שהיה מובהק היה -6.5 ושל הלחץ הדיאסטולי היה -3/3. ההבדל היה ללא תלות במשך הטיפול או בשימוש בתרופה אחת או יותר. תגובת לחץ הסיסטולי היתה תלוייה בסוגי הטיפול השונים ובטיפול בתרופה אחת או יותר וגדולה יותר ביחס ללחץ הדם הבסיסי במרפאה ובגיל. השפעת הפלצבו הפחיתה את ההבדל. ערכי לחץ הדם האבסולוטיים תוך הטיפול הגיעו ליעד הטיפול בשני סוגי המדידות וגם איזון לחץ הדם היה דומה (כשני שליש) לבין שתי צורות המדידה.
Soranna D, Zambon A, Corrao G, et al. Different effects of antihypertensive treatment on office and ambulatory blood pressure: a meta-analysis. J Hypertens. 2018 Sep 17. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
ממצאי המטה-אנליזה מאשרים את הממצא שטיפול ביל"ד על פי המדידות במרפאה מוריד יותר את לחץ הדם בהשוואה להורדתו ב – ABPM שנכון גם לגבי לחצי הדם הסיסטוליים והדיאסטוליים. ממצאים אלו מוכיחים גם ששינויים אלו אינם שוליים מבחינה כמותית היות והשפעת הורדת לחץ הדם הסיסטולי שנמדד במרפאה היא גדולה יותר ב – 36% והדיאסטולי ב – 33% בהשוואה לערכים אלו ב – ABPM. תוצאות אלו מראות גם שההבדל בין הורדת לחץ הדם במרפאה ובניטורו במשך 24 שעות נשאר דומה במחקרים קצרים או ארוכים וכן בטיפול יחיד לעומת טיפול משולב. ממצאים אלו מניחים שהיכולת של הטיפול להשפיע על לחץ דם אינו תלוי-זמן ואינו משתנה עם נמרצות הטיפול. גם ההבדל בהורדת לחץ הדם בין המרפאה לניטור האמבולטורי הוא שונה בסוגי הטיפול השונים כאשר ההבדל הקטן ביותר הוא ע"י ARBs (סביב 4 ממ"כ) ועולה עם עליית לחץ הדם בבסיס ועם הגיל. מובנו של ממצא זה הוא שהטיפול שגורם להורדת לחץ הדם במרפאה ובניטור האמבולטורי אינו קשור ביחס קבוע מבחינה כמותית אלא יש להתייחס לקשר ביניהם כמשתנה בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים, הקליניים והטיפוליים של כל מטופל. בנוסף, נתונים אלו מראים למרות נתוני בסיס מוגבלים עד כמה ההבדל בין הורדת לחץ הדם ע"י הטיפול במרפאה או בניטור האמבולטורי נגרם ע"י השפעת הפלצבו שבו קיימת ירידה קטנה יותר בניטור האמבולטורי לעומת הירידה הגדולה יותר במרפאה תחת טיפול בפלצבו. הממצאים מראים גם שהשפעת הפלצבו שהיא אמנם קטנה אבל עקבית קיימת גם בניטור אמבולטורי. ממצא חשוב אחר הוא שממצאים אלו שהיו בלתי צפויים שמניחים שבקרה ע"י פלצבו יכולה להחליש את ההבדל שנוצר ע"י טיפול בין המרפאה לניטור האמבולטורי אינם מבטלים את הצורך בבקרה גם במחקרים עם ניטור אמבולטורי. שלושה גורמים יכולים להשפיע על ההבדל בין המדידות במרפאה לבין הניטור האמבולטורי בתגובה לטיפול נגד יל"ד. האחד, החלשת אפקט ה"חלוק הלבן" בניטור האמבולטורי לעומת במרפאה, השני, הורדת לחץ הדם ע"י הטיפול במרפאה נמצאת ביחס ישיר עם ערכי לחץ הדם הבסיסיים והשלישי, תופעת הרגרסיה של הממוצע (שלפיו כל מדידה קיצונית נוטה להיות קרובה יותר לערך הממוצע כאשר הוא נמדד עוד פעם) משפיעה יותר ממדידה אחת או ממספר מדידות במרפאה בהשוואה לממוצע של מדידות רבות בניטור האמבולטורי.