מטרת המחקר היפאני שהוצג בכנס השנתי של החברה האמריקאית ליל"ד שהתקיים ביו יורק ב – 15-19 למאי 2015 היתה לבדוק את הקשר בין יל"ד לתיפקוד הקוגניטיבי. במחקר מסוג "חתך" נכללו 587 חולי יל"ד (גיל ממוצע 72, 52% גברים ו – 79% בטיפול תרופתי ליל"ד). כל החולים היו ניידים, בלתי תלויים בפעילות וללא סימנים קיליניים של דמנציה. התיפקוד הקוגניטיבי נבדק ע"י MMSE (mini-mental state examination). הרבעון התחתון במדד ה – MMSE הוגדר כהפרעה קוגניטיבית (183 משתתפים עם מדד של 24 נקודות). שיעור החולים שהיו מאוזנים במרפאה או ב – ABPM היה 16.3%, 21.7% סבלו מיל"ד של החלוק הלבן, 15.8% מיל"ד ממוסך ו – 46.3% מיל"ד שאינו מאוזן לפי המדידות במרפאה וה – ABPM. מדד ה – MMSE הממוצע לאחר תיקנון לגיל, מגדר והשכלה היה כדלקמן: 27 נקודות באלו עם יל"ד מאוזן, 26.8 נקודות באלו עם יל"ד של החלוק הלבן, 25.9 נקודות באלו עם יל"ד ממוסך ו – 26.1 נקודות ביל"ד שאינו מאוזן. במודלים רגרסיביים רבי-משתנים נמצא שהפרעה קוגניטיבית היתה קשורה ביל"ד (יחס הסתברות מובהק של 2.4) ללא כל קשר עם גיל, מגדר, השכלה, עישון, אלכוהול, טיפול תרופתי ביל"ד, BMI, סוכרת, טיפול בסטטינים ומחלה קרדיו-וסקולרית קיימת.
Hayakawa M, Yano Y, Shimada K, Kario K. Cognitive function and masked hypertension in older hypertensive patients. J Am Soc Hypertens 2015;9(suppl 4):e65
הערת פרופ' יודפת
כידוע יל"ד ממוסך מאובחן במדידות מחוץ למרפאה בעוד שערכי לחץ הדם במרפאה הם תקינים. ההפרעה המובהקת בתיפקוד הקוגניטיבי שנמצאה במחקר שהיא יותר מפי שניים לעומת יל"ד מאוזן מוסיפה עוד נדבך לנזק של יל"ד זה מלבד העלייה המובהקת בסיכון הקרדיו-וסקולרי. לא ניתן להוציא מסקנה על סיבתיות היות והמחקר היה תצפיתי מסוג "חתך" אבל סביר להניח שיל"ד ממוסך בדומה ליל"ד קבוע הוא הגורם להפרעה הקוגניטיבית. בדיון לאחר הצגת המחקר בכנס הועלתה הביקורת על כך שמבחן ה – MMSE אינו האידיאלי לבדיקת התיפקוד הקוגניטיבי ושבמחקר SPRINT (השפעת טיפול נמרץ לעומת רגיל על לחץ הדם בשינה) משמשים בין השאר במבחנים טובים יותר.