מטרת העיבוד הרטרוספקטיבי של חוקרים מיפן היתה לבדוק האם טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם הוא יעיל במניעת אירועים CV כולל אי ספיקת לב בחולי סוכרת מסוג 2 בסיכון גבוה. החוקרים חישבו תוך שימוש בנתוני ACCORD BP את יחסי הסיכון לאירועים CV במודלי COX להשוואת הזמן עד לאירוע ה – CV בחולים שקיבלו טיפול רגיל (2,362 חולים) לעומת טיפול נמרץ (2,371 חולים) לאיזון הסוכרת. זמן המעקב הממוצע היה 4.4 שנים והיו 528 אירועים CV. הסיכון לאירוע CV בחולים שקיבלו טיפול רגיל לסוכרת היה נמוך באופן מובהק בחולים שקיבלו טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם מאשר אלו שקיבלו טיפול רגיל (יחס סיכון של 0.71) ללא נמצא כל הבדל מובהק בקרב חולי הסוכרת עם טיפול נמרץ לאיזון הסוכרת. נמצאה אינטראקציה מובהקת בין סוגי הטיפול ביל"ד לבין איזון הסוכרת. במיחד נמצא שהסיכון לאירוע מוחי באלו שקיבלו טיפול רגיל לסוכרת היה נמוך באופן מובהק באלו שקיבלו טיפול נמרץ ביל"ד אבל לא באלו שקיבלו טיפול נמרץ לסוכרת. חולי סוכרת שקיבלו טיפול נמרץ לסוכרת וללחץ הדם היו בסיכון מוגבר אבל לא מובהק (יחס סיכון 1.38) לתמותה מכל סיבה.
Tsujimoto T, Kajio H. Benefits of intensive blood pressure treatment in patients with type 2 Diabetes mellitus receiving standard but not intensive glycemic control. Hypertension. 2018;72:323-330.
הערת פרופ' יודפת
העיבוד הנוכחי מראה שטיפול נמרץ ביל"ד (נמוך מ – 120 ממ"כ סיסטולי) בחולי סוכרת בטיפול רגיל (רמת HbA1c בין 7-7.9%) מוריד את הסיכון לאירועים CV כולל אי ספיקת לב בחולי סוכרת מסוג 2 עם סיכון גבוה. ממצא זה בלט בעיקר בהורדת הסיכון לאירועים מוחיים אם כי אין דיווח על סוג האירוע – איסכמי או דימומי. כזכור, במחקר ACCORD נמצא שטיפול נמרץ (נמוך מ – HbA1c של 6.5%) לאיזון הסוכרת הוריד את הסיכון לאוטם שריר הלב אבל העלה את הסיכון לתמותה. גם בעיבוד הנוכחי נמצא שטיפול נמרץ להורדת לחץ הדם ביחד עם טיפול נמרץ בסוכרת העלו את הסיכון לאירועים CV אם כי הוא לא הגיע למובהקות סטטיסטית. המנגנון שקשור בממצא אחרון זה אינו ברור ויתכן שטיפול הנמרץ לאיזון הסוכרת קשור באירועי היפוגליקמיה רבים יותר שקשורים בהפעלת המערכת הסימפתטית ולעלייה חמורה בלחץ הדם. כל הספקולציות לא הצליחו עדיין להסביר מדוע הורדה נמרצת של הגלוקוזה גרמה לשיעורי תמותה גדולים יותר מאשר הורדה רגילה.