האם יל"ד רפרקטורי לטיפול הוא פנוטיפ שאינו נובע במרבית המקרים מהשפעת החלוק הלבן לעומת יל"ד עמיד לטיפול שנובע ברובו מתופעת החלוק הלבן?

מטרת המחקר הפרוספקטיבי שבוצע באוניברסיטת אלבאמה היתה לבדוק את השכיחות של יל"ד של החלוק הלבן בקרב חולי יל"ד רפרקטורי לטיפול שהופנו לייעוץ. אפקט החלוק הלבן במרפאה הוגדר כלחץ דם שווה או מעל 135/85 ממ"כ על פי מדידות אוטומטיות ללא נוכחות איש צוות רפואי. מדידות מחוץ למרפאה נערכו ע"י ABPM. מתוך 34 חולים שהופנו לייעוץ בגלל יל"ד רפרקטורי לטיפול היו 31 מהם מאוזנים ב – ABPM. השפעת החלוק הלבן נמצאה רק ב – 2 חולים – 6.5% מקרב 31 החולים עם יל"ד רפרקטורי.

Siddiqui M, Judd EK, Oparil S, et al. White coat effect is uncommon in patients with refractory hypertension. Hypertension. 2017 Jul 10. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
יל"ד רפרקטורי לטיפול הוגדר לאחרונה ככישלון לאיזון לחץ הדם למרות טיפול ב – 5 תרופות או יותר כולל כלורתאלידון (גם אינדאפאמיד) וספירונולקטון בהשוואה ליל"ד עמיד לטיפול שמוגדר כעמיד לטיפול ע"י 3 תרופות או יותר כולל דיורטיקה. מחקרים שפורסמו לאחרונה הצביעו על כך שיל"ד רפרקטורי אינו שכיח ושכיחותו נעה בערך בין 5 ל – 10% בחולים שהופנו לייעוץ למומחים ליל"ד. השכיחות של תופעת החלוק הלבן כלומר, יל"ד שאינו מאוזן על פי מדידות אוטומטיות במרפאה (שווה או מעל 135/85 ממ"כ) ולחץ דם מאוזן מתחת ל – 135/85 ממ"כ בערכי הערות של – ABPM נע בין 30-40%. במחקר הנוכחי נמצא שהשפעת החלוק הלבן אינה קיימת בקבוצת חולים עם יל"ד רפרקטורי לטיפול בניגוד לשכיחות הגדולה של יל"ד של החלוק הלבן בחולי יל"ד עמיד לטיפול בקרב מרבית חולי יל"ד באוכלוסייה. בממצא נוסף שאינו כלול בתקציר נמצא שקיימת שכיחות גדולה של nondipping בחול יל"ד רפרקטורי בהשוואה לחולים עם יל"ד עמיד לטיפול (71% לעומת 65%). הממצא הנוכחי מראה שיל"ד רפרקטורי לטיפול כפנוטיפ שונה מיל"ד עמיד לטיפול ע"י מדידות ב – ABPM. חולים עם יל"ד רפרקטורי סובלים מערכים גבוהים של לחץ הדם במרפאה ומחוץ למרפאה כולל יל"ד בשינה (93.5%).  ממצאים אלו מראים שלחץ הדם של חולים עם יל"ד רפרקטורי שאינו מאוזן שמצביע על עליה בסיכון ה – CV משקף כנראה כישלון בטיפול ביל"ד שהוא שונה מיל"ד עמיד לטיפול שניתן לאיזון.