מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק את המשמעות הפרוגנוסטית של השונות בלחץ הדם בבית. במחקר העוקבה הפרוספקטיבי נכללו 714 חולי סוכרת שהונחו לשלוש מדידות של לחץ הדם בבוקר (תוך שעה מהתעוררות, ללא כל מאכל או נטילת תרופות) ובערב (לפני השינה ולפחות שעה מאז הארוחה האחרונה) למשך 14 ימים עוקבים. השונות נבדקה ע"י סטיית התקן וע"י מקדם השונות. במעקב של שנתיים נמצאה עלייה מתקדמת של הפרשת חלבון בקרב 23 חולים. בעיבוד נמצא ששונות גדולה יותר בלחץ הדם הסיסטולי בבוקר היתה קשורה בהסתברות מובהקת של 5.25 להגברת הסיכון להתקדמות בהפרשת החלבון בשתן.
Ushigome E, Matsumoto S, Oyabu C, et al. Prognostic significance of day-by-day variability of home blood pressure on progression to macroalbuminuria in patients with diabetes. J Hypertens. 2017 Dec 27. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר הנוכחי נמצא שהסיכון להתקדמות של הפרשת חלבון בשתן מראה קשר חיובי עם השונות בלחץ הדם הסיסטולי בבוקר. שונות זאת היא גורם סיכון עצמאי לנפרופתיה ללא כל קשר לגורמי הסיכון הידועים כמו מגדר, משך הסוכרת, השמנה, רמת ההמוגלובין המסוכרר, שומני הדם, הקראטינין ושימוש בתרופות להורדת לחץ הדם. מכאן, שיש להתייחס ברצינות לשונות בלחץ הדם הסיסטולי במדידות בבית שמהווה סמן חשוב לנזק באברי מטרה והמשמעות הפרוגנוסטית שלה. כידוע, השכיחות של אירועים CV בבוקר היא הגבוהה ביותר בגלל צימוד טסיות הדם והפעלת מערכת העצבים הסימפתטית. שונות גדולה בלחץ הדם בבוקר משקפת כנראה אי יציבות המודינמית ומובילה להתקדמות של הנפרופתיה הסוכרתית. מעניין שלרמת ההמוגלובין המסוכרר שלרוב קשור בהתקדמות הנפרופתיה לא היתה כל השפעה על התקדמות הפרשת החלבון בשתן וגם הטיפול ביל"ד. השפעת השונות התבטאה בעיקר בקשישים מגיל 65 ומעלה ולא בצעירים יותר.