מטרת המחקר הקנדי שעליו דווח לאחרונה בכנס EASD היתה לבדוק את הסיכון לסוכרת מסוג 2 מבוסס על שונות גנטית טבעית שמשפיעה על ריכוז ה – ACE בדם ותוך שימוש בבדיקה זאת להסיק את ההשפעות הסיבתיות של מעכבי ACE על הורדת הסיכון לסוכרת מסוג 2. בשלב ראשון נבדק הקשר בין השכיחות של סוכרת מסוג 2 וריכוז ה – ACE בנסיוב במחקר Outcome Reduction with Initial Glargine Intervention (ORIGIN) שבו נכללו 8,197 חולים. בשלב השני, נבדק האם 17 וריאנטים גנטיים שקשורים לריכוז נמוך של ACE (בקרב 4,147( קשורים גם בשכיחות נמוכה יותר של סוכרת מסוג 2 בקרב קונסורציום של DIAbetes Genetics Replication And Meta-analysis שבו נכללו 26,676 מקרים ו – 132,532 כבקרה. לאחר מכן נוצר מדד סיכון גנטי של הורדת ריכוז ה – ACE שהקשר שלו נבחן עם השכיחות של סוכרת מסוג 2 בעוקבת הביובנק האנגלי (341,872). לבסוף, נערכה השוואה על ההשפעה הגנטית של ריכוזים נמוכים של ACE על הסיכון לסוכרת מסוג 2 לעיכוב הפרמקולוגי של ACE לעומת פלצבו במטה-אנליזה של מחקרים קליניים אקראיים (31,200 חולים).
Pigeyre M, et al. Presented in the .41,872קשר שלו עם השכיות של סוכרת מסוג 2 עוקבת הביובנק האנגלי ת שמשפיעה על ריכוז א55th Annual Meeting of the European Association for the Study of Diabetes. September 16 – 20.
הערת פרופ' יודפת
בעיבוד מנדליאלי אקראי נמצא שריכוז נמוך של ACE בנסיוב שנקבע באופן גנטי הוא חזאי לסיכון נמוך לסוכרת מסוג 2. במטה-אנליזה של 6 מחקרים אקראיים הוערך שמעכבי ACE מורידים את הסיכון לסוכרת ב – 24% לעומת פלצבו. החוקרת מאוניברסיטת McMaster הסבירה שתוצאות אלו תומכות בהשפעה המגינה של עיכוב ארוך-טווח של מעכבי ACE על הסיכון של סוכרת מסוג 2. היא הוסיפה שיש לבצע מחקרים נוספים כדי להבהיר את הפעילות המטבולית של מעכבי ACE. השאלה שאני מעלה האם בכל חולי יל"ד קיימת עדיפות לטיפול במעכבי ACE כאשר קיימת סבירות להתפתחות מחלה זאת כמו באלו עם השמנה ועם סיפור משפחתי של סוכרת?