מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק האם תגובת לחץ הדם לעמידה מעידה על יל"ד ממוסך בצעירים עד גיל הביניים. נכללו במחקר 1,078 אנשים (גיל ממוצע 33.2) עם יל"ד בדרגה 1 (140-159 ממ"כ או 90-99 ממ"כ) ללא טיפול בבסיס. תגובה אורתוסטטית נקבעה בהבדל בין 6 מדידות הלחץ הסיסטולי במרפאה בתנוחה בעמידה לישיבה. תגובת העמידה שהיתה מעל פער של 6.5 ממ"כ (של העשירון העליון) הוגדרה כמגיבת – יתר. לאחר 3 חודשי מעקב בוצע ABPM והמשתתפים סווגו לנורמוטנסיביים (120 אנשים), ליל"ד של החלוק הלבן (168), ליל"ד ממוסך (166) וליל"ד קבוע (624). הפרשת אפינפרין במשך 24 שעות בקרב 591 משתתפים נבדקה גם היא. תגובה אורתוסטטית היתה חזאית עצמאית ומובהקת ליל"ד ממוסך לאחר 3 חודשי מעקב. יחס הסיכון בכל הקבוצה לאלו שהיו עם תגובה מוגברת היה 2.5 (מובהק). יחס הסיכון במשתתפים עם תגובה אורתוסטטית ורמת אפינפרין בשתן היה 4.2 (מובהק) באלו עם תגובה מוגברת עם אפינפרין מעל החציון ו – 2.6 באלו מתחת לחציון. הקשר בין תגובה אורתוסטטית ויל"ד ממוסך היה מובהק בעיבוד מסוג "חתך רוחב" לאחר 3 חודשים.
Palatini P, Mos L, Rattazzi M, et al. Blood pressure response to standing is a strong determinant of masked hypertension in young to middle-age individuals. J Hypertens. 2022 Oct 1;40(10):1927-1934.
הערה
בעיבוד אורכי או ב"חתך רוחב" באוכלוסייה של אנשים צעירים עד גיל הביניים נמצא שיל"ד ממוסך קשור באופן עצמאי באנשים עם יל"ד בדרגה 1 ועם תגובה מוגזמת של הלחץ הסיסטולי בשינוי תנוחה מישיבה לעמידה ללא קשר אם לחץ הדם נמדד לפי ממוצע של 24 שעות, במשך היום או במשך הלילה. הקשר היה חזק יותר במשתתפים עם תפוקת אפינפרין מוגברת. מספר גורמים יכולים באופן סלקטיבי להעלות את הלחץ האמבולטורי והגברת הסיכון ליל"ד ממוסך: גורמי סגנון החיים כמו עישון, אלכוהול, היעדר פעילות גופנית, קונפליקטים בין-אישיים, חרדה, דחק בעבודה ופעילות גופנית מוגברת בשעות היום. יל"ד אורתוסטטי נמצא כקשור עם תוצאים CV בלתי תקינים בצעירים וקשישים וקשר אפידמיולוגי בין יל"ד ממוסך ומחלות CV. מנגנון אפשרי אחד קשור כנראה במערכת הסימפתטית מוגברת בשני המצבים. רמות גבוהות יותר של אפינפרין שנמדדו במשך 24 שעות נמצאו באלו עם יל"ד ממוסך בהשווה לרמות בנורמוטנסיביים וקבוצות יל"ד אחרות. ממצא זה מניח שיל"ד ממוסך נגרם ע"י גירויי דחק שמגבירים את תגובת היתר של מדולת האדרנל. מספר חוקרים הציעו שאפינפרין אנדוגני יכול לגרום לשחרור של נוראפינפרין בבני אדם במנגנון זה בגלל אפיזודות של גירוי סימפתו-אדרנלי. מחקרים אחרים מדווחים שגירוי של קולטן בטא קדם-חיבור ע"י אפינפרין יכול לקדם יל"ד ממוסך מעבר נוראדרנלי בדחק אורתוסטטי. השאלה היא, האם ערכי האפינפרין במשך 24 שעות שנמצאו במחקר הנוכחי משקפים תפוקת אפינפרין מוגברת שנמצאה בתגובה המוגזמת לשינוי התנוחה או בגלל תגובה מוגזמת למצבי דחק אחרים של חיי היום יום? בנוסף, תגובה מוגברת של הקולטן הווסקולרי 1 אדרנרגי תואר במחקר באנשים עם יל"ד ממוסך בו נמצאה תגובה מוגזמת לפנילאפרין בקרב 161 צעירים עד גיל הביניים. מנגנון זה יכול לתרום גם ליל"ד תנוחתי מוגבר שנמצא באנשים עם יל"ד ממוסך. חסימת אלפה-אדרנרגית יכולה להפחית לחץ דם תנוחתי . ההנחה שמחלה וסקולרית עם פעילות יתר אלפה אדרנרגית מונחת ביסוד המצב הפתוגני. לבסוף, תגובה תנוחת מוגזת יכולה להשפיע ישירות על לחץ הדם במשך היום שבמרבית המקרים משקפת מדידת לחץ דם במצבי עמידה או ישיבה אשר נמצא בקורלציה בתגובה למדידת לחץ הדם ומהירות הדופק לעמידה עם לחץ הדם הממוצע במשך היום.