מטרת המחקר שבוצע ביפאן היתה לבדוק את הקשר בין תיפקוד הריאות ויל"ד. במחקר ה"חתך" נכללו 3.728 גברים ו -8,795 נשים מגיל 20 ומעלה שגרים באחד האיזורים ביפאן. תיפקודי הריאות כללו forced expiratory volume בדקה (FEV1) ו – forced vital capacity (FVC) שנמדדו בספירומטריה. לחץ דם הוגדר כשווה או מעל 140/90 ממ"כ או דיווח עצמי על יל"ד. יל"ד בבית בבוקר הוגדר כשווה או מעל 135/85 ממ"כ. הגיל הממוצע בגברים היה 60.1 ובנשים56.2. 1.994 גברים (53.5%) ו- 2.992 נשים (34%) סבלו מיל"ד. בעיבוד רב-מישתנים נמצא ש – FEV1 – FVC היו קשורים באופן הפוך עם יל"ד. קשר הפוך זה נמצא גם באנשים שלא עישנו מעולם. יתרה מכך, תיפקוד ריאתי ירוד היה קשור בשכיחות גבוהה של יל"ד בבית בשני המגדרים.
Takase M, Yamada M, Nakamura T, et al. Association between lung function and hypertension and home hypertension in a Japanese population: the Tohoku Medical Megabank Community-Based Cohort Study. J Hypertens. 2023 Jan 4.. Epub ahead of print.
הערה
במחקר הנוכחי נמצא שתיפקוד ריאתי גבוה יותר היה קשור בשכיחות נמוכה של יל"ד גם לאחר תיקנון לערפלנים אפשריים. קשר הפוך זה נמצא גם בקרב לא מעשנים. תיפקוד ריאתי מופחת היה קשור בשכיחות גדולה יותר של יל"ד במדידות בבית. באופן כללי, אנשים ברבעון העליון של תיפקוד הריאה היו בסיכון נמוך ליל"ד בכל הגילים אפילו בקשישים מאד ובשני המגדרים וללא כל קשר למשקל ולפעילות גופנית. בריאות נמצאות רמות גבוהות של ACE1 ו – ACE2 להם תפקיד חשוב במערכת רניו-אנגיוטנסין. ACE1 מסלק את הדיפפטיד הקרבוקסי-טרמינל מאנגיוטנזין I ליצירת מכווץ כלי הדם החזק אנגיוטנסין II ומוריד את מרחיב כלי הדם- ברדיקינין. בהיפוך, ACE2 הופך את אנגיוטנסין II למרחיב כלי הדם אנגיוטנסין 1-7 ומוריד את לחץ הדם. ממצאים אלו יכולים לתרום להבנת הקשר בין תיפקוד הריאות ליל"ד אם כי אין עדיין כל מחקר שמסביר בבהירות את המנגנון של הקשר עם ה – ACEs. מהיות המחקר מסוג "חתך" אינו מאפשר כמובן לקבוע סיבתיות.