מטרת המחקר שנערך בהודו בשותפות חוקרים מארה"ב היתה להשוות את יעילות הטיפול במינון כלורתאלידון 6.25 מ"ג עם מינון 12.5 מ"ג של HCTZ על לחץ הדם ע"י .ABPM היות ומשך פעילות של HCTZ הוא קצר נוסף להשוואה גם HCTZ 12.5 מ"ג בשיחרור מבוקר וארוך. המחקר נמשך 12 שבועות והיה כפול-סמיות בקרב 54 חולי יל"ד בדרגה 1 (מתחת ל – 160/100 ממ"כ), צעירים מגיל 65 שחולקו אקראית לאחת משלושת התרופות. כל 3 התרופות הורידו את לחץ הדם באופן מובהק אחרי 4 ו – 12 שבועות. לאחר 4 ו – 12 שבועות נמצאה ירידה מובהקת של לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי של 24 שעות כולל בשינה ע"י טיפול בכלורתאלידון אבל לא ע"י טיפול ב – HCTZ. טיפול ב – HCTZ הביא להפיכת יל"ד קבוע ליל"ד ממוסך. טיפול ב – HCTZ בשיחרור מושהה הראה גם הוא ירידה מובהקת בלחץ הדם במשך 24 שעות. לא היו בעיות של בטיחות או סבילות.
Pareek AK, Messerli FH, Chandurkar NB, et al. Efficacy of low-dose chlorthalidone and hydrochlorothiazide as assessed by 24-h ambulatory blood pressure monitoring. J Am Coll Cardiol. 2016;67:379-89.
הערת פרופ' יודפת
HCTZ הוא תיאזיד בעוד שכלורתאלידון כמו אינדאפאמיד הם דמויי-תיאזיד. במחקרים אחרים נמצא שמשך פעילות ה – HCTZ הוא כ – 12-14 שעות בלבד. במחקר הנוכחי היה פער גדול בין הורדת לחץ הדם ע"י שתי התרופות (עם HCTZ בשיחרור מושהה היה הפער פחות) – הורדה של 11.6 ממ"כ לעומת 6.0 ממ"כ. אבל מה שבולט יותר אלו הפערים בשינה – הורדה של 10.2 ע"י כלותאלידון לעומת 4.9 ממ"כ ע"י HCTZ בלחץ הדם הסיסטולי עם כל המשמעות הפרוגנוסטית המוכרת לנו ממחקרים שפורסמו לאחרונה. היתרון בלט גם בשעות הבוקר המוקדמות. מגבלות המחקר היו נשירה גדולה, מספר קטן של משתתפים בכל זרוע עם סטיות תקן רחבות והשאלה אם ניתן להעביר ממצאים אלו לאוכלוסייה מערבית עם כלכלה שונה. במאמר מערכת שואלים Sternlich ו – Bakris האם לא הגיע הזמן להפסיק טיפול ב – HCTZ. לצערי, אין בארץ כלורתאלידון אבל יש אינדאפאמיד שמשום מה קופות החולים אינם מכניסים תרופה זאת לשימוש. במטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה (Am J Hypertens 2015;28:1453) נמצא ששתי התרופות דמויי-תיאזיד הורידו באופן מובהק את הסיכון הקרדיו-וסקולרי, אי ספיקת לב ושבץ מוחי לעומת הטיפול ב – HCTZ. לידיעת קופות החולים!