סקירת עיתונות / ספטמבר 2015 - אתר החברה ליתר לחץ-דם

מפרסם: פרופ' יודפת

לפניכם סקירת העיתונות לחודש ספטמבר מאת פרופ' יודפת.

טיפול משולב ואלסרטן/מעכב נפריליזין מוריד באופן מובהק את לחץ הדם הסיסטולי המרכזי ואת לחץ הפעימה בחולי יל"ד קשישים לעומת טיפול באולמסרטן.

מטרת המחקר הרב-לאומי PARAMETER (Prospective Comparison of an Angiotensin-Receptor Neprilysin Inhibitor With an Angiotensin-Receptor Blocker Measuring Arterial Stiffness in the Elderly) (42 מקומות ב – 12 מדינות) שתוצאותיו הוצגו בכנס ESC האחרון בלונדון

להמשך קריאה ←

סיאסטה מורידה את לחץ הדם ומשפיעה לטובה על סמנים שקשורים ביל"ד.

מטרת המחקר הפרוספקטיבי שנערך באתונה והוצג בכנס ESC בלונדון היה לבדוק השפעת הסיאסטה על רמת לחץ הדם בחולי יל"ד.

להמשך קריאה ←

שילוב מינונים קטנים של אמילוריד עם הידרוכלורתיאזיד (HCTZ) הוא יעיל בהורדת לחץ הדם ללא תופעות הלוואי של כל תרופה בנפרד.

מטרת המחקר PATHWAY-3 שנערך ע"י האיגוד הבריטי ליל"ד במרכזים רפואיים רבים ואשר תוצאותיו הוצגו בכנס ESC האחרון בלונדון היתה לבדוק האם שילוב אופטימלי של תיאזיד עם דיורטיקה משמרת...

להמשך קריאה ←

האם צריכת מלח גדולה היא גורם סיכון להשמנה גם ללא אכילה מוגזמת?

מטרת המחקר מסוג "חתך" מנתוני UK National Diet and Nutrition Survey בשנים 2008/2009 ו – 2011/2012 היתה לבדוק האם קיים קשר ישיר ועצמאי בין צריכת מלח לבין השמנה ללא כל קשר לצריכת אנרגיה.

להמשך קריאה ←

ערכי סף לאירועים קרדיו-וסקולריים בבני ה – 80 על פי לחץ דם שנמדד בבית – עיבוד ממחקר IDHOCO

מטרת העיבוד הנוכחי מהמחקר הבין לאומי IDHOCO (International Database on Home Blood Pressure in Relation to Cardiovascular Outcome) היתה לקבוע ערכי סף של לחץ הדם בהתאם לנקודות הסיום הקרדיו-וסקולריות שנמצאו בקרב 375 אנשים בגיל ממוצע של 83 (60.3% נשים) עם יל"ד ללא או עם טיפול תרופתי.

להמשך קריאה ←

אין קשר עצמאי בין התסמונת המטבולית בכללותה לבין האירועים הקרדיו-וסקולריים בקשישים.

מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק את הקשר בין התסמונת המטבולית והסיכון הקרדיו-וסקולרי (סך האירועים המוחיים והכליליים) בקרב קשישים (בגיל 60 עד 90) מטופלים ביל"ד.

להמשך קריאה ←

העברת מדידות לחץ הדם בבית בתקשורת ישירה איפשרה אבחנת יל"ד, יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך – מחקר בעיירה בדנמרק.

מטרת המחקר שבוצע בעיירה בת 57,000 תושבים בדנמרק היתה לבדוק את השכיחות של מרכיבים שונים של יל"ד. אנשים בגיל 55-64 מתוך רישום האוכלוסייה בעיירה הוזמנו להשתתף במחקר לשם מדידות לחץ דמם במרפאה והעברת המדידות בבית דרך תקשורת ישירה (telemedicine).

להמשך קריאה ←

האם היפוקסיה בלתי רציפה בשינה קשורה בהתפתחות LVH בגברים בגיל הביניים גם אם יל"ד מאוזן?

מטרת המחקר היפאני היתה להעריך את הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ומבנה הלב בגברים ע"י שימוש במדד חדש שנקרא integrated area of desaturation (IAD) בנוסף למדד אפניאה-היפופניאה (AHI) המקובל.

להמשך קריאה ←

האם צריכה יום-יומית של כל סוגי הבשר מן החי (כולל מאכלי ים) קשורה בסיכון מוגבר ליל"ד? – סיכום מ – 3 מחקרים פרוספקטיביים

מטרת העיבוד הנוכחי היתה לבחון קשר עצמאי בין צריכה ארוכת-טווח של בשר מן החי עם היארעות של יל"ד ב – 3 עוקבות ללא יל"ד:

להמשך קריאה ←

האם קיימת קורלציה בין ירידה בלחץ הדם לבין הירידה ברמת פעילות הרנין בנסיוב (PRA) וברמת האלדוסטרון ע"י טיפול משולב ב – ARB וחוסם ביטא 1 סלקטיבי עם תכונה ואזודילטורית?

במחקר קודם של אותה קבוצה בארה"ב (שכוללת את טובי המומחים ביל"ד) שהיה אקראי ומבוקר-פלצבו ונמשך 8 שבועות נמצא שטיפול משולב ב – nebivolol עם ואלסרטן הוריד את לחץ הדם יותר מאשר כל תרופה בנפרד.

להמשך קריאה ←

השפעתם של חסמי ביטא על לחץ הדם הסיסטולי המרכזי נמוכה מהשפעת כל סוגי התרופות האחרות נגד יל"ד – מטה- אנליזה

מטרת המטה-אנליזה היה לבדוק השפעת סוגי התרופות השונות נגד יל"ד על לחץ הדם המרכזי ומדד האוגמנטציה בהשוואה להשפעה על לחץ הדם ההיקפי. נכללו במטה-אנליזה 52 מחקרים (4,341 חולים) עם מדידות לחץ הדם המרכזי ו – 58 מחקרים (3,716 חולים) עם מדד האוגמנטציה.

להמשך קריאה ←

ערכים תקינים-נמוכים של נתרן קשורים בסיכון מוגבר בגברים לתחלואה ותמותה קרדיו-וסקולרית.

מטרת המחקר British Regional Heart Study היתה לבדוק את הקשר בין רמת הנתרן בנסיוב לבין היארעות קרדיו-וסקולרית ותמותה כללית. במחקר הפרוספקטיבי נכללו 3,099 גברים בגיל 60-79 ללא עבר קרדיו-וסקולרי.

להמשך קריאה ←

האם הפער בין מדידת לחץ הדם בבית לבין המדידה במרפאה בבית חולים נובע מאווירת בית החולים ולא מכניסתו של הרופא תוך כדי המדידה האוטומטית?

מטרת המחקר ההולנדי-בלגי היתה לבדוק את תרומתם הנפרדת של הרופא ואווירת ביה"ח לפער בין מדידת לחץ הדם בבית למדידה במרפאה. במחקר נכללו 65 חולי יל"ד שמדדו את לחץ הדם בבית בבוקר ובערב במשך 3 ימים רצופים. מדידת לחץ הדם בבית ובמרפאה נערכה ע"י אותו מכשיר אוסצילומטרי (Omron 705CP).

להמשך קריאה ←

התגלה קולטן חדש בשם P2Y2 באנדותל שאחראי לויסות לחץ הדם.

במחקר שבוצע במכון Max Planck בגרמניה בתרביות תאי אנדותל אנושיים ושל בהמות התגלה קולטן P2Y2 וחלבוני G שגורמים לתגובות של האנדותל תוך תיווך של מאמץ גזירה נוזלי.

להמשך קריאה ←

טיפול משולב ואלסרטן/מעכב נפריליזין מוריד באופן מובהק את לחץ הדם הסיסטולי המרכזי ואת לחץ הפעימה בחולי יל"ד קשישים לעומת טיפול באולמסרטן.

סיאסטה מורידה את לחץ הדם ומשפיעה לטובה על סמנים שקשורים ביל"ד.

שילוב מינונים קטנים של אמילוריד עם הידרוכלורתיאזיד (HCTZ) הוא יעיל בהורדת לחץ הדם ללא תופעות הלוואי של כל תרופה בנפרד.

האם צריכת מלח גדולה היא גורם סיכון להשמנה גם ללא אכילה מוגזמת?

ערכי סף לאירועים קרדיו-וסקולריים בבני ה – 80 על פי לחץ דם שנמדד בבית – עיבוד ממחקר IDHOCO

אין קשר עצמאי בין התסמונת המטבולית בכללותה לבין האירועים הקרדיו-וסקולריים בקשישים.

העברת מדידות לחץ הדם בבית בתקשורת ישירה איפשרה אבחנת יל"ד, יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך – מחקר בעיירה בדנמרק.

האם היפוקסיה בלתי רציפה בשינה קשורה בהתפתחות LVH בגברים בגיל הביניים גם אם יל"ד מאוזן?

האם צריכה יום-יומית של כל סוגי הבשר מן החי (כולל מאכלי ים) קשורה בסיכון מוגבר ליל"ד? – סיכום מ – 3 מחקרים פרוספקטיביים

האם קיימת קורלציה בין ירידה בלחץ הדם לבין הירידה ברמת פעילות הרנין בנסיוב (PRA) וברמת האלדוסטרון ע"י טיפול משולב ב – ARB וחוסם ביטא 1 סלקטיבי עם תכונה ואזודילטורית?

השפעתם של חסמי ביטא על לחץ הדם הסיסטולי המרכזי נמוכה מהשפעת כל סוגי התרופות האחרות נגד יל"ד – מטה- אנליזה

ערכים תקינים-נמוכים של נתרן קשורים בסיכון מוגבר בגברים לתחלואה ותמותה קרדיו-וסקולרית.

האם הפער בין מדידת לחץ הדם בבית לבין המדידה במרפאה בבית חולים נובע מאווירת בית החולים ולא מכניסתו של הרופא תוך כדי המדידה האוטומטית?

התגלה קולטן חדש בשם P2Y2 באנדותל שאחראי לויסות לחץ הדם.

השארת תגובה