מטרת המחקר שבוצע בארץ במסגרת (The National Acute Stroke Israeli Survey (NASIS היתה לבדוק מגמות בלחץ הדם בחולים שאושפזו בגלל שבץ מוחי חד או TIA בעשור האחרון. הנתונים התבססו על מסד נתוני השבץ המוחי החד בישראל במשך חודשיים תוך 3 שנים (פברואר- מרץ 2004, מרץ-אפריל 2007 ואפריל-מאי 2007). נכללו במחקר 6,177 חולים מגיל 18 ומעלה שאושפזו בגלל שבץ מוחי חד או TIA עם נתוני לחץ הדם בקבלה. מתוכם עברו 4,382 אירוע איסכמי, 1,227 סבלו מ – TIA ו- 476 סבלו מאירוע דימומי. נערכה השוואה בין מאפייני החולים ומגמות זמניות של לחץ הדם בקבלה והטיפול ביל"ד לפני הקבלה. לחץ הדם הסיסטולי ירד באופן מובהק מ – 161 ממ"כ בשנת 2004 ל – 153 ממ"כ בשנת 2010. מגמה זאת נצפתה גם בחולי יל"ד (164 ל – 156 ממ"כ) ובאלו ללא יל"ד (148 ל – 140 ממ"כ). מגמות דומות נמצאו גם בחולי TIA. השימוש ביותר משלוש תרופות עלה באופן מובהק מ – 16.9% ב – 2004 ל – 20% ב – 2010. חומרת הפגיעה המוחית היתה קשורה באופן מובהק בערכי לחץ הדם בקבלה. שיעור הנכות בשיחרור מאישפוז או תמותה באישפוז ירד באופן מובהק מ – 71.4% ב- 2004 ל – 64.8% ב – 2010. לחץ הדם הסיסטולי בקבלה היה קשור בתמותה תוך-אישפוזית או נכות קצרת-טווח ביחס הסתברות מובהק של 1.040 על כל שינוי של 10 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי.
Koton S, Eizenberg Y, Tanne D, Grossman E. Trends in admission blood pressure in patients with acute stroke and transient ischemic attack: The National Acute Stroke Israeli Survey (NASIS). J Hypertens. 2015 Jun;33 Suppl 1:e57.
הערת פרופ' יודפת
עלייה בלחץ הדם קיימת במרבית מקרי השבץ המוחי החד ופעמים רבות ערכים אלו גבוהים יותר בחולים עם יל"ד. במחקר הנוכחי נמצאה מגמה ברורה בארץ של ירידה הדרגתית לאורך 6 שנים בערכי לחץ הדם הסיסטולי בקבלה לאישפוז של חולים עם שבץ מוחי או TIA. החוקרים נוטים ליחס ירידה זאת לאיזון טוב יותר של לחץ הדם שנעשה לפני האישפוז וקושרים זאת בעלייה במספר התרופות שצרכו החולים לפני האישפוז. מכל מקום, הירידה בערכי לחץ הדם בקבלה היתה מקבילה להורדת חומרת הפגיעה המוחית וכתוצאה מכך לירידה גם בתמותה התוך-אישפוזית ובשיעור הנכות לאחר האירוע. לממצא זה יש השלכות לגבי שיכנוע הן הרופאים והן מטופליהם בחשיבות איזון לחץ הדם אם כי במחקר Tromsø מנורבגיה שהבאתי לעיל נמצאה מגמה כללית לירידת לחץ הדם באוכלוסייה בשנים האחרונות. האם ניתן לקשור בין ממצאי מחקר זה לירידה הבלתי מוסברת באירועים לבביים שנצפית בשנים האחרונות?