מטרת העיבוד הנוכחי של מחקר LIFE (Losartan Intervention For Endpoint reduction in hypertension) היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם הסיסטולי האחרון ע"י הטיפול לפני התפתחות פירפור פרוזדורים חדש בקרב 8,831 חולי יל"ד עם LVH (לפי הקריטריונים באק"ג וללא כל הפרעות קצב בבסיס) שהוקצו אקראית ללוסרטן או אטנולול. הסיכון לפירפור פרוזדורים חדש נבדק בהשוואה ל – 3 קבוצות: לחץ דם סיסטולי מתחת ל – 130 ממ"כ, בין 131-141 ממ"כ ושווה ומעל 142 ממ"כ כולם במדידה האחרונה שבוצעה תוך כדי הטיפול. במעקב ממוצע של 4.6 שנים פיתחו 7.9% מהם פירפור פרוזדורים חדש. בעיבודים רבי משתנים נמצא ששיעור ההתפתחות של פירפור פרוזדורים חדש היה נמוך באופן מובהק באלו עם לחץ דם סיסטולי מתחת מ – 130 ממ"כ בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. לחץ דם סיסטולי בין 131-141 ממ"כ הוריד את הסיכון ב – 24% בהשוואה ללחץ דם סיסטולי שווה או מעל 142 ממ"כ.
Okin PM, Hille DA, Larstorp AC, et al. Effect of lower on-treatment systolic blood pressure on the risk of atrial fibrillation in hypertensive patients. Hypertension. 2015 Jun 8. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקרים קודמים נמצא שערכי לחץ דם סיסטולי נמוכים קשורים בסיכון מופחת לפירפור פרוזדורים. בעיבוד הנוכחי שהיה אמנם "לאחר מעשה" נכללו חולים עם סיכון גבוה יותר בגלל LVH והתוצאות שערכי לחץ דם סיסטולי נמוכים מ – 130 ממ"כ במרפאה התקבלו לאחר תיקנון להיארעות של אוטם שריר הלב או אי ספיקת לב שהם עצמם יכולים לגרום לפירפור. מעניין גם שאיזון לחץ הדם הסיסטולי לערכים בין 131-141 ממ"כ מוריד אמנם פחות את הסיכון אבל הוא עדיין מובהק מערכים מעל 142 ממ"כ. הסברים אפשריים להורדת הסיכון הם השפעה ישירה ובלתי ישירה על העיצוב מחדש כולל הקטנת הפרוזדור השמאלי בגלל רגרסיה של ה – LVH או יתכן גם ללא הרגרסיה שלו והפחתת הפיברוזיס. אני מציע להתייחס בזהירות לממצאים אלו למרות שהם מתקבלים על הדעת היות וקשה לי להבין איך לפי המדידות המרפאה ניתן היה להפריד בין לחץ דם סיסטולי של 141 ל – 142 ממ"כ ובנוסף, קשה לסמוך על אבחנת LVH רק ע"י אק"ג ללא ביצוע אקו-לב.