מטרת המחקר שהוצג בכנס המדעי של החברה הגריאטרית האמריקאית במאי 2015 היתה לבדוק האם הסיכון לנפילות שקשור בטיפול נמרץ להורדת לחץ הדם בקשישים תורם יותר מעבר לשיפור הצפוי בסיכון הקרדיו-וסקולרי. נכללו במחקר ארוך הטווח 5,157 חולי יל"ד כמדגם מתוך University of Michigan Health and Retirement Study בגיל 65 ומעלה (גיל ממוצע 75, 58% נשים) שדיווחו הם סובלים מיל"ד ומטופלים תרופתית. מדידת לחץ דם אחת בלבד בוצעה בין 2008 ל – 2010. שנתיים לאחר מכן הם מילאו שאלונים על פציעות מנפילות ועל אירועים קרדיו-וסקולריים. הסיכון לפציעה מנפילות עלה עם הגיל עם היארעות של 14% לעומת 6% באירועים הקרדיו-וסקולריים. לחץ הדם הסיסטולי נע בין 121 ל – 159 ממ"כ בקרב 64% מהחולים ובקרב 18% מהם היו ערכי לחץ הדם נמוכים מ – 120 ממ"כ (ממוצע 110 ממ"כ). כאשר חיברו את פציעות מנפילות ביחד עם האירועים הקרדיו-וסקולריים בחולים מעל גיל 73 נמצא שטיפול יתר קשור באופן מובהק בנזקים שתוארו לעיל.
Min L. Net harm of overly-aggressive blood pressure (BP) control on cardiovascular (CV) and fall injury events in older Americans. American Geriatrics Society (AGS) 2015 Annual Scientific Meeting, National Harbor: Abstract P22. Presented May 16, 2015.
הערת פרופ' יודפת
קשה מאד להתייחס למחקר תצפיתי רטרוספקטיבי שמבוסס על מדידה אחת של לחץ הדם. בנוסף, גם במחקר זה אין כל התייחסות לשבריריות של החולים. אני מוכן לקבל את התוצאות שטיפול נמרץ ביל"ד בקשישים עם ערכי לחץ דם סיסטולי נמוכים קשור בירידה בקוגניציה היות וממצא דומה דווח לפני כשנה במעקב אחרי עוקבה כאשר לחץ הדם נמדד גם בניטור אמבולטורי. סביר להניח שטיפול נמרץ להורדת לחץ הדם בקשישים יעלה גם את הסיכון הקרדיו-וסקולרי אבל לא אוכל לקבל זאת עד אשר יפורסמו תוצאות של מחקר התערבותי שיהיה אקראי ומבוקר, שבו יימדד לחץ הדם בניטור אמבולטורי ותהיה התייחסות הן לחולים שבריריים והן ללא שבריריים.