Frailty Index Offers Greater Discrimination Than Age for Optimal Blood Pressure Targets: A Pooled Analysis of Two Randomized Trials. Hypertension, April 6, 2026; New online;. doi.org/10.1161/HYPERTENSIONAHA.125.26397
שאלה קלינית: הגיל מדריך אותנו ביחס להחלטות טיפוליות ביתר לחץ דם, במסגרת הניסיון לאינבידואליזציה של הטיפול. האם הערכת שבריריות אינה מתאימה יותר?
המחקר: אוחדו נתונים ברמת המשתתפים מ-SPRINT (ניסוי התערבות לחץ דם סיסטולי) ומ-ACCORD (פעולה לבקרת הסיכון הקרדיווסקולרי בסוכרת). מדד התשישות חושב באמצעות מודל גירעון מצטבר של Rockwood ובו 31 פריטים. במקביל המשתתפים סווגו גם לפי גיל (<65 לעומת 65 שנים ומעלה). זמן לחץ דם סיסטולי (SBP) בטווח היעד (TTR) חושב באמצעות אינטרפולציה לינארית על פני מרווחי 10 מ"מ כספית. 19,230 משתתפים נכללו בניתוח (גיל ממוצע, 65.2 שנים; 49.0% נשים; 68.2% סווגו כשבריריים). נמצא קשר בצורת J בין לחץ דם סיסטולי ממוצע לאירועים קרדיווסקולריים שליליים משמעותיים, עם הפרדה ברורה יותר לפי שבריריות מאשר לפי גיל. בקרב אנשים שבריריים, זמן רב יותר שהושקע במרווחי לחץ דם סיסטולי בין 110 ל-140 מ"מ כספית היה קשור לסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים שליליים משמעותיים (יחסי סיכון לכל עלייה של 10% ב-TTR, 0.92-0.94), בעוד שבקרב אנשים שאינם שבריריים, זמן רב יותר שהושקע מתחת ל-130 מ"מ כספית היה קשור לסיכון נמוך יותר (יחסי סיכון לכל עלייה של 10% ב-TTR, 0.89-0.98). הגיל עצמו הראה יכות הבחנה מוגבלת. הממצאים היו עקביים בניתוחים נפרדים של SPRINT ו-ACCORD.
מסקנות: מדד התשישות, ולא הגיל הכרונולוגי, מבדיל בצורה מדויקת יותר בין יעדי לחץ דם סיסטולי אופטימליים בחולים עם יתר לחץ דם, בעוד שגיל הכרונולוגי עשוי להישאר כלי מעשי יותר במסגרות מוגבלות במשאבים.
====================
הערה: עם העליה בגיל החולים, אין ספק שהערכת שבריריות מתחייבת מעצמה. מאכזב שבין 31 הפריטים בשאלון לא נמצא אחד המטפל בתת לחץ, אורתוסטטי או אחר!