Hypertension-Associated Acetate Deficiency Enhances Platelet Activation and Thrombosis Via Olfr78. Circulation Research, New online; doi.org/10.1161/CIRCRESAHA.125.327498
הרקע הבסיסי הוא המידע הקיים כבר שדיסביוסיס של המעי [שינוי באוכלוסיית חיידקי המעי הגס עם פגיעה בתפקוד דפנותיו] מביא להפרעה בתפקוד האנדותליאלי הכללי. כמו כן ידוע שחומצות שומן קצרות, שאצטאט היא הקצרה בהן, משפיעות על לחץ הדם.
שאלת המחקר היתה אם יש קשר בין רמת האצטאט לבין הנטיה לפתח קרישים ביתר לחץ דם.
הגישה המחקרית הייתה מורכבת: נבדקו דגימות צואה מחולי יתר לחץ דם ואנשים ללא לחץ דם גבוה וכן נבדקו רמות חומצות השומן הקצרות בדם. בהמשך נבדקה השפעת חומצות אלה על קרישיות IN VITRO ובמודלים של עכברים.
נמצא שהמיקרוביום בחולי יתר לחץ דם שונה ושרמת האצטט נמוכה יותר הן במעי ווהן בדמם של חולי יתר לחץ דם. התגלה גם המנגנון שבאמצעותו אצטאט מדכא הפעלה של תרומבוציטים. אני מוסיף תרשים המסכם את הממצאים ואינו מועתק מהמאמר, פשוט כי הדבר אסור.
מסקנה? תזונה עשירת סיבים, שהופכים על ידי המיקרוביום לאצטט, עשויה לעזור במניעת אירועים תרומבוטיים.
הערות: זהו מחקר פורץ דרך של ממש, היוצר תובנה חדשה לחלוטין. את התוצאות והשלכותיהן לגבי יתר לחץ דם בכלל, יש לאשר במחקרים עם אוכלוסיות גדולות ומגוונות של חולי יתר לחץ דם תוך תיקנון לגורמים מטבוליים אחרים המשנים את המיקרוביום, בעיקר השמנה וסוכרת. ובינתיים, תזונה עתירת סיבים רצויה מאד, גם מסיבה חדשה זו: מסיבים אלה יזרום אלינו האצטאט המבורך, בסיועם של חיידקי המעיים שלנו וימתן את הפעלת הטסיות…